חשוב לקרוא לפני השימוש: הדף והמחשבון נועדו להעשרה ולמידע כללי בלבד, ואינם ייעוץ משפטי ואינם תחליף לבדיקה של עורך דין. החישובים אוטומטיים, ייתכנו בהם טעויות, והם אינם מביאים בחשבון החלטות בתיק הספציפי, הארכות מועד, שינויי חקיקה, הוראות מיוחדות של הנהלת בתי המשפט או מצבי חירום. האחריות לכל שימוש במידע ובחישובים חלה על המשתמש בלבד. לפני הגשה של כל הליך יש לאמת את המועד מול לשון החוק, ההחלטה בתיק ועורך דין.
בהליך הפלילי מועד שהוחמץ עלול לעלות ביוקר: ערעור שלא הוגש בזמן, ערר שנדחה על הסף או בקשה שכבר אי אפשר להגיש. בדף זה תמצאו את תאריכי הפגרות של בתי המשפט לכל שנה, יומן חודשי, ומחשבון שמראה איך נספרים הימים בהליך הפלילי – שבו, בשונה מההליך האזרחי, הפגרה לא עוצרת את מניין הימים.
1.4.2026 עד 8.4.2026
14 בניסן 5786 – 21 בניסן 5786
לפי התקנות: י״ד בניסן עד כ״א בניסן
21.7.2026 עד 5.9.2026
7 באב 5786 – 23 באלול 5786
לפי התקנות: 21 ביולי עד 5 בספטמבר
25.9.2026 עד 3.10.2026
14 בתשרי 5787 – 22 בתשרי 5787
לפי התקנות: י״ד בתשרי עד כ״ב בתשרי
21.4.2027 עד 28.4.2027
14 בניסן 5787 – 21 בניסן 5787
לפי התקנות: י״ד בניסן עד כ״א בניסן
21.7.2027 עד 5.9.2027
16 בתמוז 5787 – 3 באלול 5787
לפי התקנות: 21 ביולי עד 5 בספטמבר
15.10.2027 עד 23.10.2027
14 בתשרי 5788 – 22 בתשרי 5788
לפי התקנות: י״ד בתשרי עד כ״ב בתשרי
המחשבון והיומן פועלים בדפדפן ודורשים JavaScript.
תקופות הפגרה קבועות בתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983, והן חלות על בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, בתי משפט השלום ובתי המשפט לעניינים מקומיים. יש שלוש פגרות בשנה:
| פגרה | מתחילה | מסתיימת | הערה |
|---|---|---|---|
| פגרת סוכות | י״ד בתשרי (ערב חג הסוכות) | כ״ב בתשרי (שמיני עצרת) | לפי הלוח העברי, ולכן התאריך הלועזי משתנה משנה לשנה (בדרך כלל סוף ספטמבר–אוקטובר). |
| פגרת הפסח | י״ד בניסן (ערב פסח) | כ״א בניסן (שביעי של פסח) | לפי הלוח העברי (בדרך כלל מרץ–אפריל). |
| פגרת הקיץ | 21 ביולי | 5 בספטמבר | תאריכים לועזיים קבועים. |
היום הראשון והיום האחרון שבטבלה הם חלק מהפגרה. מועד אחרון שחל בפגרה עובר ליום שלמחרת סיומה, ואם גם הוא חל ביום שישי, בשבת או בחג – ליום העבודה הבא.
התאריכים לפי הנוסח הנוכחי של התקנות. התקנות תוקנו במהלך השנים, ובשנים 2020–2021 חלו הוראות שעה, ולכן היומן והמחשבון מכסים רק שנים שבהן חל הנוסח הנוכחי.
לפי התקנות יש רק שלוש הפגרות שלעיל. עם זאת, יש ימים נוספים שמשפיעים על מניין המועדים אם המועד האחרון חל בהם:
שימו לב: בתי הדין לעבודה, בתי הדין הדתיים וערכאות אחרות כפופים לתקנות פגרה נפרדות. הדף הזה עוסק רק בבתי המשפט הרגילים ובהליך הפלילי.
זו נקודה שמבלבלת גם אנשי מקצוע. בהליך האזרחי יש הוראה מפורשת – תקנה 179(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 – שלפיה ״תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת״ (ההוראה חלה על מועדים שנקבעו בתקנות או בידי בית המשפט). בהליך הפלילי אין הוראה כזו – לא בחוק סדר הדין הפלילי ולא בתקנות הפגרות.
כשאין הוראה מיוחדת, חל הכלל הרגיל של סעיף 10 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981:
המשמעות: ימי הפגרה נספרים כרגיל. רק אם היום האחרון של התקופה (או כמה ימים אחרונים ברצף) חל בפגרה, בשבת, בחג, ביום שבתון אחר שעל פי חוק (כגון יום העצמאות או יום בחירות) או ביום שישי, המועד נדחה ליום העבודה הראשון שאחריהם.
כך גם בפסיקה. בהחלטה שעסקה בערעור פלילי (ב״ש 16/07, בית הדין הארצי לעבודה, 18.11.2007) נכתב כי ״בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, בסדר הדין הפלילי, בשונה מסדר הדין האזרחי, אין הוראה מיוחדת לעניין התחשבות בתקופת הפגרה באשר למניין הימים״, ולכן ״ימי הפגרה באים במניין הימים להגשת ערעור״. באותה החלטה הובהר, בהסתמך על בש״פ 11461/04 יוסף מזרחי נ׳ מדינת ישראל, שכאשר המועד האחרון חל בתוך הפגרה, הוא נדחה לפי סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות לאחר הפגרה. גם בבית המשפט העליון, בבש״פ 977/19 מדינת ישראל נ׳ אבו כף ואח׳ (4.9.2019), שעסק בחישוב ימי מעצר, ציין השופט נ׳ הנדל אגב אורחא כי סעיף 10(ג) ״קובע כי אם היום האחרון בתקופה חל בפגרה, נדחה סיום התקופה לאחר הפגרה״.
היום האחרון עצמו הוא חלק מהתקופה, והמועד לא נמשך ליום שאחריו. לפי סעיף 3 לחוק הפרשנות, ״יום״ הוא ״תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו״. כלומר בערעור על פסק דין שניתן ב-1 בינואר, היום ה-45 הוא 15 בפברואר, ואת הערעור יש להגיש עד 15 בפברואר. הגשה ב-16 בפברואר היא הגשה באיחור, אלא אם 15 בפברואר חל ביום שישי, בשבת, בחג או בפגרה. גם איחור של יום אחד מחייב בקשה להארכת מועד, ואין ודאות שהיא תתקבל. מעשית, אל תשאירו את ההגשה לשעות האחרונות.
שימו לב: תקופות מעצר נספרות אחרת. בבש״פ 977/19 נקבע (בדעת רוב) שבהארכת מעצר לפי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים, היום שבו ניתנה ההחלטה נמנה כיום הראשון גם אם הוא חלקי, והתקופה מסתיימת בחצות היום החמישי. השופט נ׳ הנדל אף ציין שלא יעלה על הדעת להחיל על ימי מעצר את כלל הדחייה בשל פגרה. המחשבון בדף זה אינו מיועד לחישוב תקופות מעצר.
בפועל, גם בפגרה בתי המשפט דנים בעניינים שאינם סובלים דחייה ובעניינים שנשיא בית המשפט הורה לשמוע, ומנהל בתי המשפט רשאי להורות שסוגי עניינים פליליים או אזרחיים יישמעו בפגרה (תקנות 2 ו-3 לתקנות הפגרות).
פסק דין ניתן ב-1 ביולי. המועד להגשת ערעור הוא 45 ימים. סופרים מ-2 ביולי, והיום ה-45 חל ב-15 באוגוסט – באמצע פגרת הקיץ. ימי הפגרה שעד אז נספרו. אבל מכיוון שהיום האחרון עצמו חל בפגרה, המועד נדחה ליום העבודה הראשון שאחרי 5 בספטמבר. לעומת זאת, בפסק דין שניתן ב-31 במאי היום ה-45 חל ב-15 ביולי, לפני תחילת הפגרה, והמועד נשאר 15 ביולי – אין ״תוספת״ בגלל הפגרה שמתחילה אחריו.
חשוב: גם כשהדין מאפשר דחייה כזו, הגשה מוקדמת היא תמיד הדרך הבטוחה. ואם בית המשפט קבע בהחלטה תאריך מסוים, התאריך שבהחלטה הוא הקובע.
כן. בפגרה בתי המשפט דנים בעניינים שאינם סובלים דחייה ובעניינים שהנשיא או מנהל בתי המשפט הורו לשמוע, ובפועל דיוני מעצר ותיקים פליליים רבים ממשיכים להתנהל. דיונים שאינם דחופים נדחים לרוב לאחר הפגרה.
לפי תקנה 4 לתקנות הפגרות, יום שישי שהוא היום האחרון לביצוע פעולה בהליך בבית משפט נחשב יום פגרה, ולכן לפי סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות המועד עובר ליום העבודה הבא (בדרך כלל יום ראשון).
לא בהכרח. לבתי הדין לעבודה יש כללי פגרה נפרדים, והדף עוסק בבתי המשפט הרגילים בלבד.
לא. המחשבון נועד להמחשה ולהעשרה בלבד. הוא לא מכיר את ההחלטות בתיק שלכם, הארכות מועד, הוראות מיוחדות או מצבי חירום. האחריות לשימוש בו חלה על המשתמש בלבד, ויש לאמת כל מועד עם עורך דין.
מועד קרוב בתיק פלילי? אל תחכו לרגע האחרון.
עו״ד ציון אבנילוב – משרד לפלילים בחיפה ובצפון.
📞 077-2306220השאירו פרטיםמקורות: תקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983 (תקנות 1–4); חוק הפרשנות, התשמ״א–1981, סעיפים 3 ו-10; חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, סעיפים 199–201; תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018, תקנה 179(ב); פקודת סדרי השלטון והמשפט, סעיף 18א; חוק יום העצמאות; חוק־יסוד: הכנסת, סעיף 10; בש״פ 977/19 מדינת ישראל נ׳ אבו כף ואח׳ (4.9.2019); ב״ש 16/07 (בית הדין הארצי לעבודה, 18.11.2007). המידע נכון לנוסח החוק במועד עדכון הדף (נובמבר 2026), וייתכנו שינויים בחקיקה מאז.