חשוב לקרוא לפני השימוש: הדף והמחשבון נועדו למידע כללי בלבד, ואינם ייעוץ משפטי ואינם תחליף לבדיקה של עורך דין. החישוב תלוי לחלוטין בנתונים שתזינו ובנוסח המדויק של גזר הדין. בכמה שאלות החוק אינו חד-משמעי (שחרור מוקדם, עבודות שירות, היום האחרון של התקופה), ובהן המחשבון רק מסביר ולא מחשב. המחשבון אינו חוזה מה בית המשפט יחליט. ייתכנו טעויות. יש לבדוק כל מקרה לגופו מול גזר הדין ומול נוסח החוק המחייב.
מי שנגזר עליו מאסר על תנאי לא נכנס לכלא בגללו, כל עוד הוא לא עובר עבירה מהסוג שנקבע בגזר הדין בתוך תקופת התנאי ומורשע בה. אבל מתי בדיוק התקופה מתחילה, ומתי היא נגמרת? והאם עבירה מסוימת נפלה בתוכה? המחשבון שלמטה מחשב את התקופה לפי סעיף 52 לחוק העונשין ולפי כללי חישוב התקופות שבחוק הפרשנות, ומסביר מה קורה אם המאסר על תנאי מופעל.
לפי סעיף 52(א) לחוק העונשין: הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.
בגזר הדין יש לכן שני מספרים שונים, וכדאי לא לבלבל ביניהם:
המחשבון פועל בדפדפן ודורש JavaScript.
סעיף 52(ב)(1) קובע שהנידון לא ישא את העונש אלא אם עבר אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים
, והורשע בה תוך תקופת התנאי או לאחריה
.
החריג היחיד בסעיף הוא עבירות בחירות (לפי חוק הבחירות לכנסת, חוק הרשויות המקומיות (בחירות) וחוק הבחירות (דרכי תעמולה)): שם התקופה יכולה לעלות על שלוש שנים, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים
(סעיף 52(ב)(2)).
איך מחשבים את הסוף: לפי סעיף 10(ב) לחוק הפרשנות, תקופה של חודשים או שנים מסתיימת ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע, ואם היה החודש חסר אותו יום – ביום האחרון של החודש
. לדוגמה: תקופה של 18 חודשים מ-31 באוגוסט 2026 מסתיימת ב-29 בפברואר 2028 (שנה מעוברת), ותקופה של שנה מ-29 בפברואר 2028 מסתיימת ב-28 בפברואר 2029.
סעיף 52(ג): תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר – ביום שחרורו מן המאסר; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל שחרור בערובה […], בשל חופשה מיוחדת או מכח סימן ב1 לפרק ו', יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית המשפט; והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.
| המצב | מתי התקופה מתחילה |
|---|---|
| מאסר על תנאי בלי מאסר בפועל באותו זמן | ביום מתן גזר הדין |
| הנידון נושא באותו זמן עונש מאסר | ביום השחרור מן המאסר |
| בית המשפט הורה אחרת בגזר הדין | במועד שבית המשפט קבע |
| שחרור מוקדם, שחרור מנהלי, עבודות שירות | שאלה פרשנית. המחשבון מסביר ולא מחשב (ראו למטה) |
עבר – תוך תקופה. עבירה שבוצעה לפני תחילת התקופה (למשל לפני גזר הדין) אינה, לפי הלשון, עבירה נוספת.
תוך תקופת התנאי או לאחריה.
בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסויימות(סעיף 52(ד)), למשל "עבירת אלימות" או "כל עבירת פשע". המחשבון לא יכול להכריע אם עבירה מסוימת נכנסת לנוסח של גזר הדין שלכם. זו שאלה פרשנית.
הורשעבעבירה נוספת. סעיף 82 מאפשר לבית המשפט לתת צו מבחן עם טיפול לנאשם שמשתמש בסמים
בלא להרשיע את הנאשם, אף אם תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שניתן לצוות על הפעלתו.
מי שנידון למאסר על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת, יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי.
הצו ניתן בידי בית המשפט שהרשיע בעבירה הנוספת. בית המשפט רשאי להורות שההפעלה תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה החדשה (סעיף 55(ב)). ואם בית המשפט מטיל מאסר על העבירה הנוספת, הוא לא יורה שעונש זה יהיה כולו על תנאי
(סעיף 54).
מי שהופעל נגדו מאסר על תנאי ונגזר עליו גם מאסר על העבירה הנוספת, ישא את שתי התקופות בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט שהרשיעו בשל העבירה הנוספת ציווה, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות
. זה הפוך מהכלל הרגיל בסעיף 45, שבו מאסרים חופפים כשבית המשפט לא הורה אחרת.
| דוגמה להמחשה: מאסר חדש של 10 חודשים והפעלה של 6 חודשים על תנאי | סך הכול |
|---|---|
| בזה אחר זה (ברירת המחדל) | 16 חודשים |
| חפיפה חלקית, למשל 3 חודשים חופפים | 13 חודשים |
| חפיפה מלאה | 10 חודשים |
הטבלה ממחישה את החשבון בלבד. ההחלטה אם לחפוף, וכמה, היא בשיקול דעתו של בית המשפט, והדף אינו מעריך מה תהיה ההחלטה במקרה מסוים.
את המאסר שהופעל מתחילים לשאת ביום מתן הצו המפעיל את המאסר, זולת אם ציווה בית המשפט שיתחיל ביום אחר
. על צו לפי סעיפים 55–59 אפשר לערער, וניתן לצרף את הערעור לערעור על ההרשעה בעבירה הנוספת. ראו גם ערעור פלילי: סיכויים מול סיכונים.
במקום להפעיל, בית המשפט רשאי לצוות על הארכת תקופת התנאי או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים
. כל התנאים צריכים להתקיים:
שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי, ונימק
מטעמים שיירשמו.
מאיזה יום נספרת התקופה הנוספת (סעיף 56(ג)): בהארכה לפני תום התקופה, התקופה הנוספת מתחילה בתום תקופת התנאי המקורית. בחידוש אחרי שהתקופה תמה, התקופה הנוספת מתחילה ביום מתן פסק הדין. בשני המקרים בית המשפט רשאי להורות אחרת.
כשבית משפט לנוער מרשיע קטין וגוזר את דינו, חלים אותם סעיפים 52–60. אבל בית משפט לנוער שמצווה על הפעלת מאסר על תנאי רשאי, במקום להטיל על הקטין מאסר, לצוות על החזקתו במעון נעול
(סעיף 25(א)(2) לחוק הנוער). ואם נקבע שהקטין ביצע עבירה בלי שהורשע, אין "הרשעה", ולכן לפי סעיף 55 אין הפעלה. במקרים של קטינים המחשבון מציג הסבר בלבד. ראו גם מידע להורים: זכויות קטינים בחקירה פלילית.
מה המחשבון מסביר אבל לא מחשב, ומומלץ לבדוק עם עורך דין:
עו"ד ציון אבנילוב, לשעבר בפרקליטות מחוז חיפה, יבדוק את גזר הדין, את מועדי תקופת התנאי ואת האפשרויות בתיק החדש. השיחה הראשונה בלי התחייבות, והפרטים נשמרים בסודיות.
כן. סעיף 52(ב)(1) מסתפק בכך שהעבירה בוצעה בתוך התקופה, וההרשעה יכולה לבוא תוך תקופת התנאי או לאחריה
.
ככלל, סעיף 55 מחייב את בית המשפט להפעיל. החריג הוא הארכה או חידוש לפי סעיף 56, בתנאים שמפורטים למעלה. גם כשהמאסר מופעל, בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, להורות על חפיפה מלאה או חלקית עם המאסר החדש (סעיף 58).
כן. התנאי מופעל רק בעבירה מהסוג שנקבע בגזר הדין (סעיף 52(ד)). השאלה אם העבירה החדשה נכנסת לנוסח של גזר הדין היא שאלה פרשנית, וכדאי לבדוק אותה מול גזר הדין עצמו.
כי בשני המקרים החוק אינו קובע במפורש מאיזה יום נספרת התקופה, ואין הכרעה ברורה בשאלה הזו. במקום להציג תאריך שעלול להטעות, המחשבון מסביר את השאלה וממליץ לבדוק אותה.
אין מוסד כזה בחוק העונשין. המקבילה הכספית היא התחייבות להימנע מעבירה (סעיפים 72–76): אחרי הרשעה, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים
; מי שעובר את העבירה שהתחייב להימנע ממנה יחויב בסכום ההתחייבות. המחשבון בדף הזה אינו מחשב התחייבויות.
כל מאסר על תנאי נבדק בנפרד: לכל אחד גזר דין, סוג עבירות ותקופת תנאי משלו. הזינו כל אחד בנפרד.
מקורות: חוק העונשין, התשל"ז–1977, פרק ו' סימן ג' (סעיפים 52–60), וסעיפים 45, 72–76, 82, 85 ו-86ב; חוק הפרשנות, התשמ"א–1981, סעיף 10(ב); חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001, סעיפים 13(א) ו-20; חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971, סעיף 25(א)(2). המידע כללי ונכון למועד עדכון הדף (נובמבר 2026), ואינו מחליף ייעוץ משפטי בנסיבות שלכם.