מכה, דחיפה או איום ממשי יכולים לפתוח שני הליכים נפרדים: תיק פלילי שהמדינה מנהלת, ותביעה אזרחית לפיצויים שהנפגע מגיש בעצמו. עוולת התקיפה היא הבסיס לתביעה האזרחית. היא מאפשרת לנפגע לתבוע פיצויים גם כשלא הוגש כתב אישום, ולעיתים גם כשלא נגרם נזק גופני. במדריך נסביר מה צריך להוכיח, במה העוולה שונה מעוולות אחרות כמו רשלנות והפרת חובה חקוקה, ואיך התביעה האזרחית משתלבת עם ההליך הפלילי, גם מצד הנפגע וגם מצד מי שנתבע.

מהי עוולת התקיפה לפי פקודת הנזיקין?

לפי סעיף 23 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] באתר נבו, תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג, במתכוון, נגד גופו של אדם. השימוש יכול להיות בהכאה, בנגיעה, בהזזה או בכל דרך אחרת, במישרין או בעקיפין. התנאי הוא שהמעשה נעשה בלי הסכמת האדם, או בהסכמה שהושגה בתרמית.

ההגדרה רחבה. היא כוללת גם ניסיון או איום להשתמש בכוח, ושימוש בחום, באור, בחשמל, בגז, בריח או בחומר אחר, במידה שיש בה כדי להזיק. מעבר לפיצוי האישי, לעוולה יש גם תפקיד חברתי: להרתיע מפני שימוש בלתי מוצדק בכוח ולהגן על שלמות הגוף ועל כבודו של האדם.

מה צריך להוכיח בתביעה על תקיפה?

1. כוונה

הכוונה הנדרשת היא להפעיל את הכוח, ולא בהכרח לגרום נזק. מי שדחף אדם "רק כדי להזיז אותו" התכוון לדחיפה, גם אם לא רצה שייפגע. מגע מקרי, בלי כוונה, אינו תקיפה, ולכל היותר יכול להיבחן כרשלנות.

2. שימוש בכוח, במישרין או בעקיפין

הכוח אינו חייב להיות מכה ישירה. אדם שזורק חפץ ופוגע באחר, או שמפעיל עליו חומר מזיק, נחשב כמי שהשתמש בכוח בעקיפין.

3. היעדר הסכמה

אם הנפגע הסכים למגע, אין תקיפה. החריג שבחוק הוא הסכמה שהושגה בתרמית. בנוסף, "הסכמה" שנכפתה באיומים ספק אם היא הסכמה אמיתית. דוגמה מוכרת היא טיפול רפואי בלי הסכמה מדעת: בע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים כרמל דן בית המשפט העליון בפגיעה באוטונומיה של מטופלת, ובשאלה מתי טיפול כזה נבחן כתקיפה ומתי כרשלנות.

4. איום או ניסיון

גם בלי מגע, איום להשתמש בכוח עשוי להיחשב תקיפה. התנאי הוא שהאיום, במעשה או בתנועה, גרם לנפגע להניח מטעמים סבירים שלמאיים יש באותו רגע גם הכוונה וגם היכולת לבצע אותו. מילים בלבד, בלי יכולת מיידית לממש אותן, בדרך כלל לא יספיקו לעוולה הזו, אף שהן עשויות להוות עבירת איומים בפלילים.

במה תקיפה שונה מרשלנות ומהפרת חובה חקוקה?

ההבדל המרכזי הוא הנזק. בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין התובע חייב להוכיח נזק וקשר סיבתי בינו לבין ההתנהגות הרשלנית. בתקיפה, העוולה מתגבשת בעצם הפגיעה בגוף ובאוטונומיה, גם בלי נזק גופני.

חשוב לדייק: העובדה שהעוולה מתגבשת בלי נזק אינה אומרת שהפיצוי יהיה גבוה. גובה הפיצויים נקבע לפי הנזק שהוכח, כולל כאב וסבל ופגיעה בכבוד. כשלא נגרם נזק ממשי, הפיצוי עשוי להיות צנוע.

איך התביעה האזרחית קשורה להליך הפלילי?

אותו מעשה יכול להיות גם עוולה וגם עבירה. סעיף 379 לחוק העונשין קובע עבירה של תקיפה, ויש עבירות חמורות יותר, למשל תקיפה הגורמת חבלה של ממש. הקשר ההדוק של העוולה לעולם הפלילי לא הופך את שני ההליכים לאחד. ההבדלים העיקריים:

לכן נפגע רשאי לתבוע גם אם התיק הפלילי נסגר או לא נפתח, ואפילו אחרי זיכוי. ככלל, תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית היא שבע שנים, וההליך הפלילי אינו עוצר אותה. למידע נוסף, עיינו במאמר על ייצוג נפגעי עבירה.

הרשעה בפלילים כראיה בתביעה האזרחית

לפי סעיף 42א לפקודת הראיות, ממצאים ומסקנות של פסק דין פלילי חלוט שמרשיע את הנאשם קבילים בתביעה אזרחית נגדו כראיה לכאורה. לפי סעיף 42ג, המורשע אינו רשאי להביא ראיות לסתור אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין. בפועל, אחרי הרשעה המחלוקת בתביעה האזרחית מתמקדת בעיקר בגובה הנזק.

יש גם מסלול של תביעה אזרחית נגררת להרשעה (סעיף 35א לחוק בתי המשפט), שבה הממצאים במשפט הפלילי נחשבים כאילו נקבעו במשפט האזרחי (סעיף 42ד). שימו לב שהכלל פועל לכיוון אחד: זיכוי בפלילים אינו מונע תביעה אזרחית, כי רף ההוכחה שם נמוך יותר.

פיצוי לנפגע במסגרת התיק הפלילי

לפי סעיף 77 לחוק העונשין, בית המשפט שהרשיע נאשם רשאי לחייב אותו לשלם פיצוי לנפגע העבירה, עד תקרה שקבועה בחוק. הפיצוי נקבע לפי הנזק או הסבל שנגרמו, ונגבה כמו קנס. פיצוי כזה אינו שולל ככלל תביעה אזרחית על מלוא הנזק, אבל בית המשפט האזרחי צפוי להביא בחשבון את מה שכבר נפסק. גם תיק שנסגר בהסדר מותנה בלי כתב אישום יכול לכלול תנאי של תשלום פיצוי לנפגע.

נתבעתם על תקיפה או שאתם חשודים בה: מה חשוב לדעת?

מי שמקבל כתב תביעה על תקיפה, ובמקביל נחקר או עומד לדין על אותו אירוע, צריך לתאם בין שתי החזיתות. כמה נקודות מעשיות:

נפגעתם מתקיפה, או שהוגשה נגדכם תלונה או תביעה? לייעוץ עם עו"ד ציון אבנילוב, צרו קשר עם המשרד. נבחן יחד את ההליך הפלילי ואת ההליך האזרחי, ואיך כל צעד באחד משפיע על השני.

אילו הגנות עומדות לנתבע בתביעה על תקיפה?

סעיף 24 לפקודת הנזיקין מונה הגנות מיוחדות בתביעת תקיפה. העיקריות שבהן:

שימו לב שהגנה עצמית בנזיקין ובפלילים אינה זהה. בפלילים, סעיף 34י לחוק העונשין פוטר מאחריות מעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין. בנזיקין המבחן הוא סבירות ויחס סביר בין הנזקים. לכן זיכוי מטעמי הגנה עצמית אינו סוגר אוטומטית את התביעה האזרחית, וגם ההפך.

שאלות נפוצות על עוולת התקיפה

אפשר לתבוע פיצויים על תקיפה אם התיק במשטרה נסגר?

כן. התביעה האזרחית אינה תלויה בהליך הפלילי, ורף ההוכחה בה נמוך יותר. עם זאת, בלי הרשעה צריך להוכיח את האירוע עצמו בבית המשפט האזרחי.

האם צריך להוכיח נזק כדי לתבוע על תקיפה?

כדי שהעוולה תתגבש, לא. אבל גובה הפיצויים נגזר מהנזק שהוכח, ולכן כדאי לשמור תיעוד רפואי, תמונות ועדויות.

תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה?

ככלל, תוך שבע שנים מיום האירוע. כשהנפגע היה קטין, ובעבירות מין, חלים כללים מיוחדים. ההליך הפלילי אינו מאריך את התקופה.

אם הורשעתי בפלילים, אוכל להתגונן בתביעה האזרחית?

ההרשעה תשמש ראיה לכאורה נגדכם, וראיות לסתור יותרו רק ברשות בית המשפט. עדיין אפשר להתגונן לגבי גובה הנזק וההיקף שלו.

האם איום בלבד נחשב תקיפה בנזיקין?

כן, אם הוא נעשה במעשה או בתנועה, וגרם לנפגע להניח באופן סביר שלמאיים יש כוונה ויכולת לבצע אותו באותו רגע. איום מילולי בלבד עשוי להיחשב עבירה פלילית, אבל לא תמיד עוולת תקיפה.

סיכום: שני הליכים, תמונה אחת

עוולת התקיפה מגנה על שלמות הגוף ועל האוטונומיה של כל אדם, ומתגבשת גם בלי נזק גופני. התביעה האזרחית עומדת לצד ההליך הפלילי ואינה תלויה בו. מנגד, הרשעה בפלילים משמשת ראיה בתביעה האזרחית, ולכן החלטות בתיק אחד משפיעות על השני.

כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ואין דרך להבטיח מראש את התוצאה. צרו קשר עם משרדו של עו"ד ציון אבנילוב לייעוץ, בין אם נפגעתם ובין אם הוגשה נגדכם תלונה או תביעה.

תפריט נגישות