המשטרה לקחה לכם טלפון, רכב, מחשב, כסף מזומן או כל חפץ אחר, ומאז עברו שבועות ואולי חודשים. החקירה לא מתקדמת, או שהתיק כבר הסתיים, והחפץ עדיין שוכב במחסן המוצגים של התחנה. החזרת תפוס היא אחת הפניות הנפוצות שמגיעות אליי, וגם אחת המתסכלות: אנשים מתקשרים לתחנה, מקבלים תשובה עמומה ומחכים.

החוק קובע מתי המשטרה רשאית להחזיק בחפץ, מתי היא חייבת להחזיר אותו ואיך פונים לבית המשפט. המדריך מסביר את ההבדל בין המצב שלפני כתב אישום לבין המצב שאחריו, את הכללים המיוחדים לטלפון ולמחשב, ואת הדרך המעשית: קודם פנייה מסודרת למשטרה, לתביעות או לפרקליטות, ואם היא לא עוזרת, בקשה לבית המשפט. בסוף המדריך תמצאו שתי תבניות להורדה.

מה המשטרה רשאית לתפוס, ועד מתי היא רשאית להחזיק בו?

הכללים נמצאים בפרק הרביעי של פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969. לפי סעיף 32 לפקודה, שוטר רשאי לתפוס חפץ אם יש לו יסוד סביר להניח שבחפץ נעברה עבירה או עומדים לעבור עבירה, שהחפץ עשוי לשמש ראיה, או שהוא ניתן כשכר לעבירה או כאמצעי לביצועה.

סעיף 33 מתיר למשטרה לשמור את התפוס עד שיוגש לבית המשפט, אבל הסמכות הזו כפופה לסעיף 34. כלומר, ההחזקה אינה בלתי מוגבלת. היא נועדה לשרת את החקירה ואת המשפט. כשהתכלית הזו נעלמת, נעלמת גם ההצדקה להחזיק בחפץ, והפגיעה בזכות הקניין של הבעלים, המוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כבר אינה מוצדקת.

החזרת תפוס לפני הגשת כתב אישום: סעיפים 34 ו-35

כל עוד לא הוגש כתב אישום, שני סעיפים קובעים את התמונה.

סעיף 34: בקשה לבית משפט השלום

סעיף 34 מאפשר לכל "אדם התובע זכות בחפץ" לבקש מבית משפט השלום לצוות שהחפץ יימסר לו, או שינהגו בו אחרת, בתנאים שבית המשפט יקבע. גם המשטרה, באמצעות שוטר מוסמך, יכולה לפנות לבית המשפט לפי אותו סעיף. זו הדרך הרגילה כשהחקירה עדיין פתוחה והמשטרה מסרבת להחזיר את החפץ.

בית המשפט אינו מחליט באופן אוטומטי. הוא שוקל את הצורך של החקירה בחפץ מול הפגיעה בבעלים. לכן כדאי להסביר בבקשה למה אין עוד צורך בחפץ, ולהראות מה בדיוק ההחזקה גורמת: אובדן פרנסה, אובדן ערך, או מכשיר שאין לו תחליף. לעיתים בית המשפט מוצא פתרון ביניים, כמו החזרה בתנאים או צילום והעתקה של הראיה והחזרת החפץ עצמו.

סעיף 35: כלל ששת החודשים

זה הסעיף שאנשים רבים לא מכירים. לפי סעיף 35, אם בתוך שישה חודשים מיום התפיסה לא הוגש המשפט שבו החפץ צריך לשמש ראיה, ולא ניתן צו לגבי החפץ לפי סעיף 34, המשטרה חייבת להחזיר את החפץ לאדם שממנו נלקח. המשטרה יכולה לבקש מבית משפט השלום להאריך את התקופה, ובית המשפט רשאי להאריך אותה בתנאים שיקבע.

המשמעות המעשית: אם עברו שישה חודשים, לא הוגש כתב אישום, ולא קיבלתם הודעה על בקשת הארכה, יש לכם טיעון חזק. במקרים רבים מספיקה פנייה בכתב שמפנה לסעיף 35 כדי שהחפץ יוחזר. אם המשטרה ביקשה הארכה, אתם רשאים להתנגד לה ולטעון בבית המשפט שאין הצדקה להמשיך ולהחזיק בחפץ.

החזרת תפוס אחרי כתב אישום ובסוף ההליך: סעיפים 36, 37 ו-39

אחרי הגשת כתב אישום, השאלה מי מחליט תלויה בגורל החפץ בתיק:

מקרה נפוץ במיוחד הוא סיום ההליך בלי שאיש התייחס לתפוסים. גזר הדין ניתן, התביעה לא ביקשה חילוט, ובית המשפט לא אמר דבר על החפצים. במקרה כזה פונים לתחנה, ושם לא פעם עונים שצריך "החלטה של בית המשפט". הדרך המהירה היא לבקש מהתביעה להסכים להשבה ולהגיש בקשה מוסכמת. אם התביעה לא עונה, מגישים בקשה רגילה ומצרפים את הפנייה שלא נענתה. אותו היגיון חל על כסף שהופקד כערובה לשחרור: ראו החזר פיקדון או ערבות בתיק פלילי.

טלפון ומחשב: כללים מיוחדים

טלפון נייד הוא היום החפץ שנתפס הכי הרבה, והפקודה כוללת לגביו כללים מיוחדים שכדאי להכיר:

הטלפון נתפס כבר בזמן חקירה באזהרה? חשוב לדעת: תפיסת הטלפון והחיפוש בתוכו הם שני דברים שונים. התפיסה מוסדרת בסעיף 32. החדירה לחומר שבטלפון מוסדרת בסעיף 23א, שמחייב צו שופט. בית המשפט העליון קבע לאחרונה, בעתירה של הסנגוריה הציבורית, שהסכמה של הנחקר אינה מחליפה את הצו, עם תקופת מעבר. הרחבה על כך במאמר על חיפוש בטלפון בהסכמה.

נתפס לכם טלפון, רכב או חפץ אחר? לייעוץ בשאלה איזה מסלול מתאים לתיק שלכם, אפשר לפנות אליי. שיחה קצרה חוסכת לא פעם חודשים של המתנה.

איך מבקשים החזרת תפוס בפועל: שלב אחר שלב

1. אוספים את המסמכים

דו"ח התפיסה או הקבלה שקיבלתם בתחנה, מספר תיק הפל"א, ומסמכים שמראים שהחפץ שלכם: חשבונית, רישיון רכב, קבלה או כל ראיה אחרת. אם החפץ יימסר לאדם אחר מטעמכם, צריך גם ייפוי כוח.

2. פונים בכתב לגורם שמחזיק בתיק

כל עוד התיק בחקירה, פונים לתחנה או ליחידה החוקרת. אם התיק עבר לתביעה המשטרתית או לפרקליטות, פונים אליהן. את הפרטים של התחנות, התביעות והפרקליטויות אפשר למצוא באלפון ההליך הפלילי. הפנייה צריכה להיות בכתב, בפקס ובדוא"ל, עם תאריך, כדי שיהיה מה לצרף לבית המשפט.

3. מבקשים הסכמה, לא רק החזרה

כשהתחנה טוענת שהיא צריכה החלטה של בית המשפט, בקשו מהתביעה או מהפרקליטות להסכים להשבה. בקשה מוסכמת מתקבלת בדרך כלל מהר יותר ובלי דיון.

4. אם אין תשובה: בקשה לבית המשפט

לפני כתב אישום, הבקשה מוגשת לבית משפט השלום לפי סעיף 34. אחרי כתב אישום, היא מוגשת לבית המשפט שדן בתיק. מצרפים את דו"ח התפיסה, את מסמכי הבעלות ואת הפנייה שלא נענתה.

5. ערר על ההחלטה

לפי סעיף 38א לפקודה, מי שהחפץ נלקח ממנו, מי שתובע זכות בחפץ וגם המשטרה רשאים לערור על החלטת בית המשפט לבית המשפט המחוזי, שדן בערר בשופט אחד. את הערר מגישים בתוך 30 ימים מיום ההחלטה. על החלטת המחוזי אפשר לערור לבית המשפט העליון, ורק ברשות.

תבניות להורדה: פנייה לרשות ובקשה לבית המשפט

הכנתי שתי תבניות שמבוססות על בקשות שהגשתי בפועל, ומהן הוסרו כל הפרטים המזהים. השדות למילוי מסומנים בצהוב, ובכל תבנית יש חלופות לפי המצב: לפני כתב אישום, אחרי סגירת התיק, אחרי סיום ההליך, וטלפון או מחשב.

התבניות הן נקודת פתיחה ולא ייעוץ משפטי. כשהחקירה עדיין פתוחה, פנייה כזו עלולה לעורר שאלות על הקשר שלכם לחפץ. במקרה כזה כדאי להתייעץ לפני ששולחים.

טעויות נפוצות שמאריכות את ההמתנה

שאלות נפוצות על החזרת תפוס

כמה זמן המשטרה יכולה להחזיק בחפץ שנתפס?

אם לא הוגש משפט ולא ניתן צו לפי סעיף 34, המשטרה צריכה להחזיר את החפץ בתוך שישה חודשים מיום התפיסה, אלא אם בית משפט השלום האריך את התקופה. במחשב שאפשר להפריד מהמידע שבו, ושאינו דרוש לחילוט או כראיה, התקופה היא 30 יום (סעיף 32(ב1)).

התיק נסגר. האם המשטרה צריכה להחזיר את החפץ מיוזמתה?

כשאין עוד הליך שבו החפץ צריך לשמש ראיה, אין הצדקה להמשיך להחזיק בו. בפועל, לא תמיד מישהו בתחנה יוזם את ההחזרה, ולכן כדאי לפנות בכתב ולבקש אותה.

גזר הדין ניתן ולא נאמר בו דבר על התפוסים. מה עושים?

פונים לתביעה ומבקשים את הסכמתה להשבה, ואז מגישים בקשה מוסכמת. אם אין תשובה, מגישים בקשה לבית המשפט ומצרפים את הפנייה.

אפשר לקבל בחזרה רק את המידע מהטלפון?

כן. לפי סעיף 32א, מי שהשתמש במחשב או בטלפון שנתפס יכול לבקש העתק של החומר שהוא צריך, ולרוב המשטרה צריכה לאפשר זאת בתוך ארבעה ימים מיום התפיסה.

מי יכול לקבל את החפץ במקומי?

בית המשפט יכול להורות שהחפץ יימסר לאדם אחר, למשל עורך הדין או בן משפחה, בכפוף לייפוי כוח. זה חשוב במיוחד כשהבעלים לא יכול להגיע בעצמו לתחנה.

האם צריך עורך דין כדי לבקש החזרת תפוס?

לא חובה. אפשר להגיש פנייה ובקשה בעצמכם, למשל בעזרת התבניות שלמעלה. כשהחקירה פתוחה, כשהתביעה מבקשת חילוט, או כשמדובר ברכב או בכסף, ייצוג יכול לשנות את התוצאה.

לסיכום

תפיסת חפץ היא אמצעי חקירה, לא עונש. החוק מגביל את משך ההחזקה: שישה חודשים כשאין משפט, 30 יום לטלפון ולמחשב בתנאים מסוימים, והחזרה כשההליך הסתיים בלי צו. הדרך היעילה היא פנייה כתובה לגורם הנכון, בקשה להסכמה, ורק אם צריך, בקשה לבית המשפט.

אם החפץ שלכם מוחזק זמן רב, או שאתם לא בטוחים לאיזה גורם לפנות, לייעוץ אפשר לפנות אליי. כדאי לעשות זאת לפני שמגישים בקשה, במיוחד כשהחקירה עדיין פתוחה.

תפריט נגישות