תלונת שווא במשטרה עלולה להפוך אדם תמים לחשוד בתוך יום אחד. היא יכולה להוביל לפתיחת חקירה פלילית, לחיפוש, למעצר, לתנאים מגבילים ולפגיעה בשם הטוב, במשפחה ובפרנסה. מי שמוצא את עצמו בצד הזה של התלונה צריך לפעול בשני שלבים, ובסדר הנכון.

קודם כול ההגנה: לעבור את החקירה בלי להזיק לעצמכם, לאסוף ראיות לפני שהן נעלמות, ולכוון לסגירת התיק בעילה הנכונה. רק אחר כך מגיעים הצעדים נגד המתלונן: תלונה על ידיעה כוזבת, תביעת לשון הרע ובקשה לפיצוי. המדריך הזה עובר על שני השלבים, כולל מה שהחוק באמת מאפשר ומה הוא לא מאפשר.

מה נחשב תלונת שווא במשטרה, ומה לא?

במובן הפלילי, תלונת שווא במשטרה היא מסירת ידיעה על עבירה כשהמוסר יודע שהיא כוזבת. זו העבירה של "ידיעות כוזבות" לפי סעיף 243 לחוק העונשין. היסוד המרכזי הוא הידיעה: לא מספיק שהתלונה התבררה כלא נכונה.

מכאן ההבחנה החשובה. מתלונן שטעה בתום לב, שפירש מצב בצורה מוטעית או שהגזים בפרטים, לא בהכרח עבר עבירה. גם תלונה שהוגשה מתוך כעס או בתוך סכסוך גירושין, עסקי או שכנים אינה הופכת מעצם זה לכוזבת. השאלה תמיד היא אם המתלונן ידע שהדברים לא קרו.

ההבחנה הזו לא נועדה להקטין את הפגיעה. היא חשובה כי היא קובעת אילו צעדים יעבדו בהמשך, ואילו יסתיימו בהוצאות מיותרות.

הוזמנתם לחקירה בעקבות תלונה כוזבת: איך מתנהלים?

לפני החקירה

הטעות השכיחה ביותר של מי שיודע שהוא חף מפשע היא להגיע לחקירה לבד, בטוח ש"רק צריך להסביר". חוקר המשטרה אינו מכיר את הרקע ואינו יודע מי צודק. הוא בודק גרסה מול גרסה, וכל אי-דיוק נרשם. לפני החקירה כדאי לממש את הזכות להיוועץ בעורך דין, ולהבין מה החשד ומה הנקודות הרגישות.

בחדר החקירה

מה לא לעשות

אל תפנו למתלונן ואל תשלחו לו הודעות, גם לא כדי "לסגור את זה בשקט". פנייה כזו עלולה להתפרש כניסיון להניע אותו לחזור בו מתלונתו, וזו עבירה בפני עצמה. היא גם עלולה להוביל לתלונה נוספת או לצו הרחקה. אל תמחקו הודעות או שיחות, גם אם הן לא מחמיאות לכם. מחיקה תיראה רע, ולעיתים היא מוחקת דווקא את מה שמוכיח את חפותכם.

אילו ראיות כדאי לאסוף, ולמה דחוף לעשות זאת?

חלק מהראיות שיכולות להפריך תלונת שווא נמחקות מעצמן בתוך ימים או שבועות. לכן כדאי להתחיל לאסוף אותן מיד, עוד לפני החקירה אם אפשר:

את כל זה שומרים בעותק מגובה, ומעבירים לעורך הדין. הוא יחליט מה מוסרים למשטרה, מתי ובאיזה אופן.

איך מקבלים גישה לחומר החקירה?

בשלב החקירה אין לחשוד זכות לעיין בחומר. הזכות לעיין בחומר החקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי קמה רק אחרי הגשת כתב אישום. עד אז, החשוד בדרך כלל לא יודע מה בדיוק אמר המתלונן.

בעבירות מסוג פשע, כשהתיק מועבר לתביעה, נשלחת לרוב הודעה לחשוד. בתוך 30 יום מקבלתה הוא רשאי לפנות בבקשה מנומקת שלא יוגש נגדו כתב אישום (סעיף 60א לחוק). זו הזדמנות להציג את הראיות שאספתם, ועליה אפשר לקרוא עוד במדריך על שימוע לפני כתב אישום.

אחרי שהתיק נסגר, אפשר לבקש לעיין בחומר החקירה או לקבל העתק ממנו. ההחלטה נתונה לשיקול דעת הרשות, והיא עשויה להשחיר פרטים מסוימים. החומר הזה חשוב במיוחד אם שוקלים בהמשך צעדים נגד המתלונן.

נחקרתם בעקבות תלונה שלדעתכם כוזבת? השלב שלפני החקירה וההחלטות הראשונות הן לרוב החשובים ביותר. לייעוץ ראשוני עם עו"ד ציון אבנילוב, צרו קשר עוד לפני שאתם מוסרים גרסה.

למה עילת הסגירה חשובה כל כך?

כשהמשטרה או הפרקליטות מחליטות לא להגיש כתב אישום, התיק נסגר באחת מכמה עילות. העיקריות הן "חוסר אשמה" (היעדר אשמה), "היעדר ראיות מספיקות" ו"חוסר עניין לציבור". מבחינת החשוד, ההבדל ביניהן גדול:

לכן המטרה בתיק שמקורו בתלונת שווא אינה רק "שהתיק ייסגר". המטרה היא שייסגר בעילת חוסר אשמה. אם התיק נסגר מחוסר ראיות, אפשר לפנות ליחידה התובעת בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה. בקשה כזו נשענת על ראיות של ממש, ולא רק על הכחשה.

חשוב לדעת גם שהמתלונן רשאי לערור על החלטה לסגור את התיק, לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי. סגירת התיק אינה תמיד סוף הדרך. זו סיבה נוספת לשמור על הראיות ולהימנע מכל מגע עם המתלונן גם אחרי הסגירה.

אילו צעדים אפשר לנקוט נגד מי שהגיש את התלונה?

סגירת התיק אינה הוכחה שהתלונה הייתה כוזבת

לפני הכול, נקודה שחוסכת אכזבות. העובדה שהתיק נגדכם נסגר, אפילו בעילת חוסר אשמה, אינה מוכיחה שהמתלונן שיקר ביודעין. ייתכן שטעה, שפירש לא נכון, או שלא היה אפשר להכריע. בית המשפט למשפחה בבאר שבע דחה תביעה שנשענה על רשימת התיקים הסגורים. הוא הבהיר שמה שקובע הוא עילת הסגירה, ולא תיאור העבירה שמופיע ברשימה, והוסיף (תלה"מ 22355-07-22 פלוני נ' פלונית (נבו 26.11.2023)):

"תיקי החקירה לא הוצגו לעיון ביהמ"ש וגם לא התבקש להציגם. בהעדרה של ראיה בסיסית זו לא ניתן להסיק כל ממצא הכרוך אחר תוכן התלונות והנימוק לסגירת התיקים".

תלונה על מסירת ידיעה כוזבת (סעיף 243)

אפשר להגיש תלונה במשטרה נגד המתלונן בעבירה של ידיעות כוזבות. העונש הקבוע בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר, ועד חמש שנים אם העבירה שעליה דיווח היא פשע. העבירה מתקיימת גם אם בעקבות התלונה לא הוגש כתב אישום.

בפועל, זה מסלול קשה. צריך להוכיח מעבר לספק סביר שהמתלונן ידע שהדברים כוזבים. ההחלטה אם לחקור ולהעמיד לדין נתונה למשטרה ולתביעה, ואי אפשר להגיש קובלנה פרטית על העבירה הזו. תלונה נגדית שמוגשת בלי ראיות חזקות עלולה גם להיראות כהמשך של הסכסוך.

תביעת לשון הרע

לפי חוק איסור לשון הרע, גם תלונה שנמסרה לשוטר אחד היא "פרסום", כי היא הגיעה לאדם אחר זולת הנפגע. לכן תלונה כוזבת יכולה להיות עוולה אזרחית לפי סעיף 7 לחוק. אבל לתלונות למשטרה החוק נותן הגנה מיוחדת. הזכות להתלונן במשטרה מעוגנת בסעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי, והיא מצטמצמת רק כשהוכח שנעשה בה שימוש לרעה (בג"ץ 9452/11 שוורץ נ' בית הדין הארצי לעבודה (נבו 11.3.2012), כפי שצוטט בעניין 22355-07-22 שלעיל).

סעיף 15(8) לחוק מגן על מי שהגיש בתום לב תלונה לרשות המוסמכת לחקור. תום לב לעניין זה פירושו שני דברים יחד: שהמתלונן האמין שתלונתו נכונה, ושהחשד היה סביר (תמ"ש 48008-03-19 פלוני נ' אלמוני (נבו 28.8.2020)). המניע אינו משנה: "גם כאשר המתלונן מונע על ידי מוטיב של זדון, אך למיטב אמונתו תוכן תלונתו אמיתי ונכון, תעמוד לזכותו ההגנה" (שם; וראו גם בע"מ 1620/17 פלוני נ' פלונית (נבו 21.3.2017)). כלומר, גם תלונה שהוגשה מתוך כעס או כנקמה בסכסוך מוגנת, אם המתלונן האמין בה.

לפי סעיף 16(א), כשהתלונה הוגשה למשטרה ולא חרגה מתחום הסביר, קמה חזקה שהמתלונן פעל בתום לב. החזקה מתהפכת לפי סעיף 16(ב), בין היתר אם הדברים לא היו אמת והמתלונן לא האמין בהם, או לא נקט אמצעים סבירים לבדוק אותם.

בפסיקה הודגש שהנטל על התובע כבד: "על התובע חל נטל מוגבר להוכיח כי מגיש התלונה ידע שהוא מגיש תלונת שווא" (עניין 22355-07-22 שלעיל, בהפניה לבג"ץ 6825/06 צור נ' שטראוס (נבו 24.6.2009)). מנגד, כשהוכח שהתלונות לא היו אמת והמתלוננת לא האמינה בהן, בית המשפט למשפחה בירושלים שלל את ההגנה (עניין 48008-03-19 שלעיל).

שימו לב: ההגנה של סעיף 15(8) חלה על התלונה עצמה בלבד, כשהיא מוגשת לגורם המוסמך ובהיקף סביר. פניות חוזרות לממונים ולשר נמצאו חורגות מההגנה, ובקשת רשות ערעור על כך נדחתה (בע"מ 1620/17 שלעיל). גם מכתב למעסיק, שאינו רשות מוסמכת, לא זכה להגנה (תלה"מ 30290-05-18 א.כ. נ' א.כ. (נבו 17.2.2019)). הפצת התלונה או תוכנה לאחרים, למשל בקבוצת ווטסאפ או ברשתות, נבחנת בנפרד. גם קבוצה סגורה נחשבת פרסום, ודי שהדברים הגיעו לאדם אחד זולת הנפגע (תלה"מ 14556-06-19 פלוני נ' פלונית (נבו 24.5.2020); תלה"מ 53408-10-19 פלונית נ' פלוני (נבו 3.11.2021)). לעיתים פרסום כזה הוא החלק החזק יותר בתביעה.

אם התביעה מתקבלת, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי גם בלי הוכחת נזק, עד תקרה שקבועה בסעיף 7א לחוק ומתעדכנת לפי המדד. אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, התקרה כפולה. לשם כך לא מספיק שהמתלונן יכול היה לצפות שהתלונה תפגע בכם; נדרשת "כוונה של ממש" לפגוע (תמ"ש 48646-10-20 פלונית נ' פלוני (נבו 24.11.2025)). נזק ממשי, כמו הוצאות הגנה או אובדן הכנסה, אפשר לתבוע בנוסף, בתנאי שמוכיחים אותו.

לשון הרע יכולה להיות גם עבירה פלילית, אבל רק בתנאים מצומצמים: פרסום בכוונה לפגוע, לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע (סעיף 6 לחוק). על עבירה זו אפשר להגיש קובלנה פרטית (סעיף 8).

עוולת רשלנות

לעיתים נטען שמתלונן שלא בדק את העובדות לפני שפנה למשטרה התרשל, ושיש לתבוע אותו גם לפי פקודת הנזיקין. כדאי להכיר את עוולת רשלנות, אבל לדעת שבסוגיה הזו יש מחלוקת בפסיקה. יש שופטים שקבעו שאי אפשר לעקוף את ההגנות של חוק איסור לשון הרע על ידי תביעת רשלנות על אותו פרסום (תמ"ש 5289-11-22 ר. נ' ק. (נבו 13.8.2026)). אחרים הכירו בעילה נזיקית כשמדובר בנזק אחר, כמו ניתוק קשר בין הורה לילדיו (עניין 48008-03-19 שלעיל). המבחן המעשי הוא סוג הנזק: על הפגיעה בשם הטוב חל חוק איסור לשון הרע, ועל נזק אחר אפשר לטעון גם לפי פקודת הנזיקין.

מתי כדאי לתבוע, ומתי לשקול שוב?

האם המדינה מפצה על חקירה או מעצר בעקבות תלונת שווא במשטרה?

כאן חשוב לדייק. סעיף 80 לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט לצוות שאוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנה ופיצוי על מעצר או מאסר. אבל הסעיף חל רק אחרי משפט: כשהנאשם זוכה, או כשהאישום בוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

גם אז הפיצוי אינו אוטומטי. בית המשפט צריך להשתכנע שלא היה יסוד להאשמה, או שיש נסיבות אחרות שמצדיקות זאת. הסכומים כפופים לתקרות שנקבעו בתקנות.

סעיף 81 לחוק מוסיף אפשרות חשובה בדיוק למקרה של תלונת שווא. אם הנאשם זוכה ובית המשפט ראה שהתלונה הוגשה "בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד", הוא רשאי לחייב את המתלונן לשלם את הוצאות ההגנה. זאת אחרי שנתן למתלונן הזדמנות לטעון.

ומה אם התיק נסגר בשלב החקירה ולא הוגש כתב אישום? במקרה כזה סעיפים 80 ו-81 אינם חלים, ואין מסלול פשוט לקבלת פיצוי מהמדינה. הדרך העיקרית שנשארת היא ההליך האזרחי נגד המתלונן, עם כל הקשיים שתוארו למעלה.

שאלות נפוצות על תלונת שווא במשטרה

האם אפשר לבקש מהמשטרה לסגור את התיק כבר בחקירה הראשונה?

החוקר אינו מחליט על סגירת התיק בחדר החקירה. ההחלטה מתקבלת אחרי השלמת החקירה, בידי גורם מוסמך במשטרה או בפרקליטות. מה שאפשר לעשות הוא להציג מוקדם ראיות שיביאו לסגירה בעילת חוסר אשמה.

התיק נסגר מחוסר ראיות. האם הוא יופיע לי ברישום?

כן. תיק שנסגר מחוסר ראיות נשאר ברישום המשטרתי, בשונה מתיק שנסגר בעילת חוסר אשמה. אפשר להגיש ליחידה התובעת בקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה.

האם מותר לי לפנות למתלונן ולבקש שיבטל את התלונה?

לא מומלץ בשום אופן. פנייה כזו עלולה להיחשב ניסיון להניע עד לחזור בו מהודעתו, שהיא עבירה. כל פנייה צריכה לעבור דרך עורך דין.

האם מתלונן שהתלונה שלו לא הוכחה ישלם לי פיצוי?

לא בהכרח. כדי לזכות בתביעת לשון הרע צריך בדרך כלל להוכיח שהתלונה לא הייתה אמת ושהמתלונן לא פעל בתום לב. תלונה שלא הוכחה אינה תלונה כוזבת.

האם אפשר לקבל פיצוי מהמדינה על מעצר שבסופו התיק נסגר?

סעיף 80 לחוק העונשין חל אחרי משפט שהסתיים בזיכוי או בביטול האישום, ולא על תיק שנסגר לפני כתב אישום. במצב כזה כדאי לבחון את האפשרויות עם עורך דין.

תלונה כוזבת היא מצב שבו כל צעד מוקדם משפיע על התוצאה: מה אומרים בחקירה, אילו ראיות נשמרות, ובאיזו עילה התיק נסגר. עו"ד ציון אבנילוב מלווה חשודים משלב הזימון לחקירה ועד ההחלטה בתיק, ובוחן איתם גם את הצעדים האפשריים בהמשך. לייעוץ, צרו קשר עם המשרד.

תפריט נגישות