אחריות קפידה היא סוג של אחריות פלילית שבו התביעה אינה צריכה להוכיח מחשבה פלילית או רשלנות. די לה להוכיח את המעשה עצמו. עם זאת, הנאשם רשאי להוכיח שפעל בלי מחשבה פלילית ובלי רשלנות, ושעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה. אם הוכיח זאת, לא יורשע.
במאמר נסביר מאיפה הגיע המושג, במה הוא שונה מ"אחריות מוחלטת" שקדמה לו, איך מזהים עבירה כזו ומה אפשר לעשות כשמואשמים בה.
מה הייתה אחריות מוחלטת לפני תיקון 39?
לפני תיקון 39 לחוק העונשין, העבירות המסווגות תחת "אחריות מוחלטת" אפשרו הרשעה על סמך יסודות עובדתיים בלבד, ללא כל דרישת יסוד נפשי. הרשעה כזו התאפשרה גם כאשר לנאשם לא הייתה מודעות למעשה ולא התקיימה רשלנות מצידו. כך, למשל, במקרה של פס"ד גדיסי (ד"נ 11/65 גדיסי נ' היועמ"ש), נאשם שנסע בטרקטור עם פנס בלימה מקולקל הורשע, למרות שלא יכול היה לדעת על התקלה.
בכך, עמדתו של בית המשפט פטרה את המדינה מהצורך להוכיח מחשבה פלילית או רשלנות. עם זאת, הפסיקה עוררה ביקורת רבה, בעיקר בשל הקושי המוסרי בהרשעה פלילית של אדם ללא כל יסוד נפשי, וכן בשל החשש מהסטיגמה הפלילית הכרוכה בכך.
מה קובע החוק היום לגבי אחריות קפידה?
תיקון 39 לחוק העונשין שינה את המצב המשפטי, והנהיג את "אחריות קפידה" כתחליף לאחריות המוחלטת, תוך יצירת תנאים מקלים לנאשם. על פי סעיף 22 לחוק העונשין בנוסחו המתוקן, בעבירות של אחריות קפידה עדיין אין חובת הוכחת יסוד נפשי מצד התביעה, אך ניתנת לנאשם אפשרות להוכיח כי לא התקיימה אצלו מחשבה פלילית ולא רשלנות, ובכך להימנע מהרשעה. במילים אחרות, אחריות קפידה מאפשרת לנאשם לצאת פטור אם יוכיח כי פעל בזהירות מספקת ולא היה בידו למנוע את העבירה.
לנוסח המלא של הסעיפים: חוק העונשין, סעיפים 19 ו-22.
מה הנאשם צריך להוכיח כדי להיפטר מאחריות?
בנוסף, סעיף 22(ב) מוסיף דרישה משמעותית: כדי לזכות באפשרות פטור, על הנאשם להוכיח כי עשה "כל שניתן למנוע את העבירה". דרישה זו מעלה את רף הזהירות הנדרש, אך אינה דורשת מהנאשם לנקוט זהירות מוחלטת העלולה לשתק את פעולתו. כך, למשל, במקרה דומה לפס"ד גדיסי, על הנאשם להוכיח שנקט בכל אמצעי סביר למניעת התקלה, גם אם לא היה יכול למנוע אותה לחלוטין.
מה עם טעות במצב הדברים?
סעיף 34יח לחוק העונשין קובע הגנה למי שפעל בטעות לגבי המציאות, כלומר דימה מצב דברים שאינו קיים. לפי סעיף 34יח(ב), ההגנה הזו חלה גם על עבירות קפידה, אבל בכפוף לסעיף 22(ב).
המשמעות המעשית: בעבירת קפידה לא די לטעון "לא ידעתי". הנאשם צריך להראות שהטעות לא נבעה מרשלנות, ושעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה. טעות שנבעה מחוסר בדיקה בסיסית לא תספיק.
חשוב לזכור שהנטל להוכיח את ההגנה מוטל על הנאשם, ולכן ההכנה מראש חשובה במיוחד.
בפועל, ההגנה נבנית בעיקר מראיות על שגרת העבודה. לדוגמה: נהלי בטיחות כתובים, בדיקות תקופתיות, הדרכת עובדים ותיעוד של טיפולים ותיקונים. ככל שהתיעוד מסודר יותר, קל יותר להראות שהאדם עשה כל שהיה בידו.
אם אתם חשודים או נאשמים בעבירה מסוג זה, כדאי לפנות לייעוץ משפטי מוקדם. איסוף המסמכים בשלב מוקדם יכול להשפיע על ההגנה בהמשך.
איך מזהים שעבירה היא עבירת קפידה?
אחת הבעיות המרכזיות טרם תיקון 39 הייתה הקושי לזהות עבירה כאחריות מוחלטת. לאחר התיקון, לפי סעיף 22(א), אדם נושא באחריות קפידה רק אם נקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. לגבי עבירות שנחקקו לפני התיקון, הסעיף משמר את האחריות כאשר נקבע בדין, לרבות בהלכה פסוקה, שהן אינן טעונות הוכחת יסוד נפשי. עבירה שאינה נכנסת לאחד מהמצבים האלה דורשת, לפי סעיף 19, מחשבה פלילית.
באילו תחומים נפוצות עבירות כאלה?
עבירות קפידה מופיעות בעיקר בתחומים של רגולציה ובטיחות הציבור. כך למשל בתחבורה, בבטיחות בעבודה, בתקינה של מזון ומוצרים, באיכות הסביבה ובתכנון ובנייה. במקרים כאלה המחוקק רוצה לחייב את מי שפועל בתחום לנקוט זהירות גבוהה.
דוגמה טיפוסית היא בעל עסק שמוכר מוצר שאינו עומד בתקן. גם אם לא ידע על הפגם, התביעה אינה צריכה להוכיח שידע. השאלה תהיה אם הוא יכול להראות שבדק את הספקים, שמר אישורי תקינה וקבע נוהל לבדיקת המוצרים לפני המכירה. אם עשה כל אלה ובכל זאת נפל פגם שלא ניתן היה לגלות, יש לו בסיס להגנה לפי סעיף 22(ב).
כדי לדעת אם עבירה מסוימת היא עבירת קפידה, יש לקרוא את החיקוק שקובע אותה ולבדוק את הפסיקה שפירשה אותו.
האם אפשר להיכנס למאסר בעבירת קפידה?
לפי סעיף 22(ג), בעבירת קפידה לא יידון אדם למאסר אלא אם הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות. לכן, כשהתביעה מבקשת עונש מאסר, היא אינה יכולה להסתפק בהוכחת המעשה, וההגנה צריכה לבדוק אם הוכח יסוד נפשי.
למה המחוקק בחר במודל הזה?
המעבר לאחריות קפידה מתון את עקרון האחריות המוחלטת, אך עדיין שומר על האפשרות להטיל אחריות במקרים מסוימים שבהם נדרשת הגנה על אינטרסים ציבוריים דחופים. המחוקק מצא איזון בין שיקולי תועלת לצדק בכך שהקנה לנאשם אפשרות להוכיח זהירות.
מה כדאי לעשות כשמואשמים בעבירת קפידה?
- לבדוק את סיווג העבירה. לא כל עבירה רגולטורית היא עבירת קפידה. אם החיקוק לא קובע זאת, ייתכן שהתביעה צריכה להוכיח מחשבה פלילית.
- לאסוף ראיות לזהירות. נהלים, אישורים, בדיקות, הדרכות ותכתובות שמראים מה נעשה כדי למנוע את התקלה.
- לא למסור גרסה בלי הכנה. מה שנאמר בחקירה עלול לשמש נגד ההגנה בהמשך.
- לבחון חלופות להליך. בחלק מהמקרים ניתן לבחון סגירת תיק או הסדר, בהתאם לנסיבות.
שאלות נפוצות על אחריות קפידה
האם התביעה צריכה להוכיח שהתכוונתי לבצע את העבירה?
לא. בעבירת קפידה די לתביעה להוכיח את היסוד העובדתי. הנטל להוכיח שפעלתם בלי מחשבה פלילית ובלי רשלנות עובר אליכם.
מה ההבדל בין רשלנות לבין עבירת קפידה?
בעבירת רשלנות התביעה צריכה להוכיח שהנאשם התרשל. בעבירת קפידה התביעה אינה צריכה להוכיח זאת, והנאשם הוא שצריך להוכיח שלא התרשל.
מה פירוש "עשה כל שניתן למנוע את העבירה"?
זו דרישה לזהירות גבוהה, אך לא לזהירות מוחלטת. יש להראות שננקטו האמצעים הסבירים שהיו בהישג יד, ולא רק שלא הייתה כוונה רעה.
האם עדיין קיימת אחריות מוחלטת בישראל?
תיקון 39 ביטל את מודל האחריות המוחלטת. עבירות ישנות שנקבע בדין שאינן דורשות יסוד נפשי נשמרו, אך הן מתפרשות היום במסגרת הכללים של סעיף 22.
האם הרשעה בעבירת קפידה יוצרת רישום פלילי?
הרשעה בעבירה פלילית יכולה ליצור רישום, גם אם מדובר בעבירה רגולטורית. ההשלכות תלויות בעבירה ובתוצאת ההליך, ולכן כדאי לבחון אותן מראש עם עורך דין.
עבירות קפידה נראות לעתים טכניות, אך הן עלולות להוביל להרשעה פלילית. ההגנה בהן נשענת על פרטים: סיווג העבירה, מה נעשה כדי למנוע אותה ומה תועד. לייעוץ ובחינת התיק, צרו קשר עם משרד עו"ד ציון אבנילוב.