הבחנה בין גניבה לבין קבלת דבר במרמה – מבט על היבטים משפטיים
ההבחנה בין גניבה לבין קבלת דבר במרמה נשענת על שאלה אחת: האם הבעלים מסר את הנכס בעצמו. בגניבה הנכס נלקח בלי הסכמת הבעלים, או שמי שהחזיק בו כדין לקח אותו
ההבחנה בין גניבה לבין קבלת דבר במרמה נשענת על שאלה אחת: האם הבעלים מסר את הנכס בעצמו. בגניבה הנכס נלקח בלי הסכמת הבעלים, או שמי שהחזיק בו כדין לקח אותו
עובד שקיבל לידיו כספי לקוחות, מנהל חשבונות שמנהל את חשבון החברה, עורך דין שמחזיק כספים בנאמנות: כולם מחזיקים בכסף שאינו שלהם, וכדין. עבירת גניבה בידי מורשה עוסקת ברגע שבו ההחזקה
עבירת גניבה מתגבשת כשאדם נוטל דבר של אחר בלי הסכמתו, שלא בתום לב, ומתוך כוונה לשלול אותו מבעליו לצמיתות. זו אחת העבירות המוכרות והעתיקות במשפט, ושורשיה כבר בתנ"ך. כיום חוק
עבירות צווארון לבן הן עבירות כלכליות שמבוצעות במסגרת עסק, משרה או תפקיד ציבורי, בלי אלימות, ומטרתן רווח כספי או יתרון אחר. מה שמייחד אותן הוא התחכום, הפגיעה הרחבה בציבור ולא
עובד מדינה שאישר בקשה של חבר קרוב, פקיד ברשות מקומית שקיבל מתנה מספק, מנהל בחברה ממשלתית שהעביר מידע פנימי: כל אחד מהם עלול למצוא את עצמו בחקירה בחשד לעבירת מרמה
קבלת דבר במרמה היא עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין. היא מתגבשת כשאדם משיג כסף, נכס, זכות או טובת הנאה אחרת באמצעות מצג שווא, כלומר טענה שהוא יודע שאינה נכונה.
מי שצריך לדעת מה רשום עליו במשטרה מחפש בדרך כלל "הנפקת מידע פלילי". בפועל, החוק לא מאפשר לאדם לקבל לידיו תדפיס של הרישום שלו. הוא רשאי לעיין בו, ובמקרים מסוימים

ביטול רישום משטרתי הוא הדרך להסיר מהמרשם המשטרתי תיק שנסגר בלי כתב אישום. יש לכך שלושה מסלולים עיקריים: בקשה לשינוי עילת הסגירה ל"היעדר אשמה", בקשה למשטרה לבטל את הרישום אחרי
מחיקת רישום פלילי אחרי שתיק נסגר בעילת "חוסר ראיות" עוברת, ברוב המקרים, דרך בקשה לשנות את עילת הסגירה ל"היעדר אשמה" (בלשון ההנחיות: "חוסר אשמה"). תיק שנסגר בעילה זו אינו נכלל