זכויות נפגע עבירה אחרי הגשת כתב אישום: עדות, הסדר טיעון, הצהרת נפגע וסליחה
הגשת כתב אישום היא רגע שרבים מחכים לו חודשים ארוכים, ולפעמים שנים. אבל מי שנפגע מעבירה מגלה מהר שכתב האישום אינו סוף הדרך אלא תחילתה של דרך אחרת: דיונים, דחיות,
הגשת כתב אישום היא רגע שרבים מחכים לו חודשים ארוכים, ולפעמים שנים. אבל מי שנפגע מעבירה מגלה מהר שכתב האישום אינו סוף הדרך אלא תחילתה של דרך אחרת: דיונים, דחיות,
הרגע שבו יוצאים מתחנת המשטרה אחרי שמסרתם תלונה הוא רגע של הקלה, אבל גם של אי-ודאות גדולה. מה קורה עכשיו? מתי יקראו לכם שוב? האם הפוגע יודע מה אמרתם? ומה
הגשתם תלונה, עברו חודשים, ואז הגיע מכתב קצר: "התיק נסגר". לנפגעי עבירה זה רגע מתסכל במיוחד, כי מבחינתכם הפגיעה הייתה ממשית ומתועדת. אבל סגירת תיק אינה בהכרח סוף הדרך. החוק
שוטר שהפעיל כוח מעבר לנדרש משאיר אחריו יותר מסימנים על הגוף. פעמים רבות, באותו לילה עצמו, מי שהותקף מגלה שדווקא הוא נחקר בחשד ל״תקיפת שוטר״ או ל״הפרעה לשוטר״, והמילה שלו
כאשר מדובר בילדים שלנו, הלב קודם למחשבה. כל סימן קטן שמעלה חשש, כל סיפור שמגיע מאחרים יכול להדליק אצלנו נורה אדומה ולהשאיר אותנו ערים בלילה. הרצון לדעת מה באמת קורה

הגשת תלונה במשטרה על הטרדה – מה זה? מהי הטרדה וכיצד היא פוגעת בביטחון ובשלווה האישית הטרדה יכולה להופיע בדרכים רבות – שיחות טלפון חוזרות, הודעות מטרידות, בילוש, איומים ישירים

מי שמחפש פרקליט פלילי נמצא בדרך כלל באחד משלושה מצבים: הוזמן לחקירה, קיבל מכתב מהתביעה, או נפגע מעבירה ורוצה שקולו יישמע. בכל אחד מהם השאלה המעשית זהה: מתי צריך עורך

ביטול צו הרחקה אפשרי, אבל רק דרך הגורם שנתן אותו. הצו לא פוקע כי הצדדים השלימו, וגם לא כי האדם המוגן "מוותר" עליו. המאמר מיועד למי שהוטל עליו צו או

הגשת תלונה במשטרה על איומים היא הצעד הרשמי הראשון שעומד לרשות מי שאיימו עליו בפגיעה בגופו, ברכושו, בשמו הטוב או בפרנסתו. איומים הם עבירה פלילית לפי חוק העונשין, ותלונה מסודרת

מי שנחקר במשטרה, או הגיש תלונה, נשאר לעיתים זמן רב בלי לדעת מה קורה עם התיק. בירור תיק בפרקליטות מאפשר לחשודים ולמתלוננים להבין באיזה שלב ההליך נמצא: האם התיק עדיין