כתב אישום הוגש, מועד הדיון נקבע, ונראה שהדרך היחידה קדימה עוברת דרך בית המשפט. אבל יש מקרים שבהם ניהול המשפט עצמו כבר לא משרת אף אחד: נאשם שחלה במחלה קשה, עובדות שהתבררו רק אחרי הגשת האישום, או נאשם צעיר בלי עבר פלילי שהתיק עלול לפגוע בו פגיעה שאינה פרופורציונלית למעשה. לשם כך קיים עיכוב הליכים פליליים: סמכות של היועץ המשפטי לממשלה לעצור משפט שכבר התחיל.
במאמר הזה אסביר מהו עיכוב הליכים, מי רשאי לבקש אותו ומי מחליט, באיזה שלב מגישים את הבקשה ואיך, מה קורה אם ההליכים מתחדשים, ומה נשאר ברישום. ההסבר מבוסס על סעיפים 231 ו-232 לחוק סדר הדין הפלילי ועל הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.3030, שאפשר להוריד מכאן. בסוף המאמר יש גם רשימת בדיקה ותבנית בקשה להורדה.
מה זה עיכוב הליכים פליליים?
סעיף 231(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע שבכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט. כשהודעה כזו מוגשת, בית המשפט מפסיק את ההליכים באותו משפט.
חשוב להבין מה העיכוב איננו. הוא איננו זיכוי, והוא גם לא ביטול סופי של כתב האישום. התיק נעצר, אבל לפרק זמן שקבוע בחוק היועץ המשפטי לממשלה רשאי לחדש אותו. רק כשהתקופה הזו חולפת בלי חידוש, העיכוב הופך למעשה לסוף הדרך. במילים אחרות, עיכוב הליכים הוא החלטה של התביעה לוותר על המשך המשפט, ולא קביעה של בית משפט שהנאשם חף מפשע.
מי מוסמך להורות על עיכוב הליכים, ומה תפקיד בית המשפט?
הסמכות שייכת ליועץ המשפטי לממשלה. סעיף 231(ב) מאפשר לו לאצול אותה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה ולמשניו. הוא מאפשר לאצול אותה גם לגורמים מקצועיים בפרקליטות המדינה לפי סוג העבירה: מנהל התחום לעיכובי הליכים בעבירות מסוג עוון או חטא, הממונה על אכיפת דיני התכנון והבנייה בעבירות בתחום הזה, ומנהל המחלקה הפיסקלית בעבירות מס. בפועל הבקשות מרוכזות במחלקה לעיכובי הליכים בפרקליטות המדינה, וההחלטה מתקבלת בדרג בכיר לפי חומרת העבירה.
לבית המשפט אין תפקיד בהחלטה עצמה. הוא לא דן בבקשה, לא שומע טיעונים לגביה ולא יכול להורות לתביעה לעכב. כשמוגשת הודעת עיכוב, החוק מחייב אותו להפסיק את ההליכים. ההשפעה של בית המשפט היא עקיפה: הוא קובע את לוח הזמנים של המשפט, והוא רשאי לדחות דיון כשהתביעה מסכימה לכך או מבקשת זאת בזמן שהבקשה נבחנת.
החלטה של היועץ המשפטי לממשלה, כמו כל החלטה מנהלית, נתונה לביקורת של בג"ץ. בפועל בג"ץ מתערב בהחלטות כאלה רק במקרים חריגים, כשההחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני. כשהנאשם רוצה שבית המשפט עצמו יעצור את המשפט, הכלים הם אחרים, למשל טענה מקדמית של הגנה מן הצדק. עליה כתבתי במאמר על ביטול כתב אישום ומתי הוא אפשרי.
מי רשאי לבקש עיכוב הליכים?
לפי ההנחיה, בקשה לעיכוב הליכים מוגשת בידי הנאשם או בידי עורך הדין שלו. במקרים מיוחדים וחריגים היא יכולה להיות מוגשת גם בידי אדם אחר מטעמו, למשל בן משפחה של נאשם שאינו מסוגל לפעול בעצמו.
גם התביעה רשאית לבקש לעכב את ההליכים, במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו. הדוגמה המרכזית בהנחיה היא עד תביעה חשוב שנעלם או שיש קושי חמור להעיד אותו. כשהבקשה מגיעה מהתביעה ולא מהנאשם, הנאשם מתבקש להגיב עליה לפני ההחלטה.
המתלונן אינו מגיש בקשה כזו, אבל יש לו מעמד. ככלל לא מבקשים את תגובת המתלונן, אלא במקרים מיוחדים. נפגעי עבירת מין או אלימות זכאים לפי חוק זכויות נפגעי עבירה לקבל הודעה על כוונה לעכב את ההליכים ולהביע את עמדתם בכתב לפני ההחלטה. מתלונן שלא נשאל ונודע לו על העיכוב רשאי לבקש שההחלטה תיבחן מחדש, וזכאי לתשובה מנומקת. על הזכויות האלה כתבנו בהרחבה במאמר על זכויות נפגע עבירה אחרי הגשת כתב אישום.
באיזה שלב מבקשים עיכוב הליכים?
חלון הזמן קבוע בחוק: מהגשת כתב האישום ועד הכרעת הדין. בקשה שמוגשת לפני כתב אישום אינה בקשה לעיכוב הליכים, ולפי ההנחיה הגוף התובע רשאי להתייחס אליה כבקשה להימנע מהגשת אישום ואף להחליט לסגור את התיק. בשלב הזה הכלי המתאים הוא בדרך כלל שימוע לפני הגשת כתב אישום. בקשה שמוגשת אחרי הכרעת הדין מוחזרת למבקש, כי בשלב הזה אין עוד סמכות לעכב.
בפועל, אפשר להציע עיכוב הליכים כבר במסגרת השימוע. חשוב להבין מה המשמעות: גם אם התביעה מסכימה, כתב האישום יוגש בסוף, והעיכוב יבוא רק אחריו. בנוסף, הצעה לעיכוב הליכים בשלב הזה מותנית בהודאה. זו נקודה שחשוב מאוד לשים לב אליה: מי שמודה בשימוע כדי לקבל עיכוב, נותן לתביעה הודאה שעלולה לשמש נגדו אם העיכוב לא יתממש. לכן לפני שמציעים עיכוב בשימוע, צריך לשקול היטב, עם עורך דין, אם זה הצעד הנכון.
ההנחיה מורה להגיש את הבקשה בהקדם האפשרי, סמוך ככל שניתן למועד שבו הנאשם קיבל את כתב האישום. לכך יש גם סיבה מעשית: הגשת הבקשה לא דוחה את המשפט מעצמה. ככלל התובע לא יסכים לדחות דיון בגלל בקשה לעיכוב הליכים, ובמיוחד כשהבקשה הוגשה באיחור, סמוך למועד המשפט. דחייה אפשרית במקרים חריגים, למשל כשהבקשה הוגשה בלי שיהוי אבל דורשת בירור ממושך כמו תסקיר של שירות המבחן, או כשיש יסוד להניח שהיא תתקבל.
יש גם הגנה לנאשם: לפי ההנחיה, כשהמשפט עומד להסתיים, התובע צריך לדאוג שלא תינתן הכרעת דין לפני שהיה סיפק בידי הגורם המוסמך להחליט בבקשה. ההנחיה מדגישה שזו זכות שהמחוקק נתן לנאשם, ושיש לאפשר את מימושה. למה שקורה בשלבי המשפט אחרי כתב האישום הקדשנו מדריך נפרד: מה קורה אחרי הגשת כתב אישום.
מתי עיכוב הליכים מתקבל, ומתי לא?
זו השאלה החשובה ביותר, והתשובה בהנחיה חד-משמעית: הסמכות מופעלת באופן חריג, רק על יסוד טעמים יוצאי דופן, הנובעים מנסיבות מיוחדות של העבירה או מנימוקים אישיים מיוחדים של הנאשם.
ההנחיה מבהירה שהיועץ המשפטי לממשלה אינו "ערכאת ערעור" על ההחלטה להגיש כתב אישום. לכן טענה שראיות התביעה חלשות, לא אמינות או לא מספיקות לא תצדיק בדרך כלל עיכוב הליכים. ההכרעה בין גרסאות סותרות שמורה לבית המשפט, ששומע את העדים. גם נסיבות שמרככות את חומרת העבירה, כמו רקע אישי או מצב בריאותי, מקומן בדרך כלל בטיעונים לעונש ולא בבקשת עיכוב.
מתי בכל זאת יש סיכוי? מתוך ההנחיה עצמה עולים כמה מצבים טיפוסיים:
- עובדות או טעמים שהתבררו אחרי הגשת האישום, שאילו היו ידועים מראש, כנראה לא היה מוגש כתב אישום.
- נאשם שחולה במחלה קשה, כשהמשך המשפט אינו סביר בנסיבות.
- נאשם צעיר, בלי הרשעות קודמות, בעבירה שאינה חמורה ובנסיבות שאינן מעידות על אופי פלילי.
- מקרים שבהם הצורך בטיפול, למשל פיקוח של שירות המבחן או טיפול רפואי, גובר על ההיבט העונשי.
- עבירה בין בני משפחה, כשמהות היחסים ביניהם עשויה להשפיע באופן מכריע על ההחלטה.
- מצב שבו המשך ההליך עלול לגרום לנאשם נזק מיוחד, שאינו עומד ביחס סביר לעבירה.
יש גם מקרה שבו ההנחיה מקשה במיוחד: כשכתב האישום הוגש בעקבות ערר של מתלונן לפי סעיף 64 לחוק, ההליכים לא יעוכבו אלא מטעמים מיוחדים, ורק אחרי שנשמעה דעתו של מי שהחליט בערר.
אם אתם שוקלים להגיש בקשה, כדאי להתייעץ קודם עם עורך דין פלילי. ההחלטה אם להגיש, מה לטעון ומה לצרף משפיעה גם על המשך ניהול התיק בבית המשפט. לייעוץ ראשוני אפשר לפנות למשרד בטלפון 077-2306220 או בוואטסאפ.
מהבקשה ועד ההחלטה: עיכוב הליכים
הבקשה לא מוגשת לבית המשפט אלא ליועץ המשפטי לממשלה, דרך הגוף שהגיש את כתב האישום.
איך מגישים בקשה לעיכוב הליכים?
הבקשה מוגשת בכתב, ליועץ המשפטי לממשלה, אבל לא ישירות אליו. לפי ההנחיה היא מוגשת באמצעות הגוף שהגיש את כתב האישום:
- כתב אישום של התביעה המשטרתית: באמצעות יחידת התביעות במרחב שבו נערכה החקירה או הוגשה התביעה.
- כתב אישום של פרקליטות מחוז: באמצעות פרקליט המחוז.
- כתב אישום של גוף אחר: באמצעות אותו גוף, למשל רשות המסים, תביעה עירונית או יחידת תביעה של משרד ממשלתי.
הגוף התובע בוחן את הבקשה, מצרף את התיק המקורי ואת חוות דעתו המנומקת, ומעביר את הכול למחלקה לעיכובי הליכים בפרקליטות המדינה. לפי ההנחיה הוא צריך לעשות זאת בתוך 30 יום מקבלת הבקשה. בקשה שנשלחת ישירות לפרקליטות המדינה מעכבת את הטיפול. אם שלח אותה עורך דין, היא מוחזרת אליו עם הפניה לדרך הנכונה. אם שלח אותה הנאשם בעצמו, היא מועברת לגוף התובע.
יש גם נקודה שמפתיעה לא מעט אנשים: ככלל אין פגישה. ההנחיה קובעת שבדרך כלל לא תתקיים פגישה בין המבקש או בא כוחו לבין הפרקליט שמטפל בבקשה או מי שמחליט בה, והפרקליט יניח שכל הטעמים והמסמכים כבר מופיעים בבקשה. אם הנסיבות משתנות אחרי ההגשה, מגישים השלמה בכתב.
מה צריך להיות בבקשה?
מכיוון שאין פגישה, הבקשה הכתובה היא כל מה שהמחליט יראה מטעמכם, יחד עם חוות הדעת של התביעה. לכן היא צריכה לכלול:
- פרטי התיק: בית המשפט, מספר התיק, מועד הדיון הבא אם נקבע, והגוף שהגיש את כתב האישום.
- תיאור קצר של האישום ושל השלב שבו נמצא המשפט.
- הטעמים המיוחדים לעיכוב, מנוסחים בהתאם לאמות המידה שבהנחיה, ולא חזרה על טענות ההגנה לגבי הראיות.
- מסמכים שתומכים בטעמים: מסמכים רפואיים, חוות דעת טיפוליות, אישורים על תעסוקה או לימודים, מכתבי המלצה, ולפעמים מכתב שבו הנאשם מביע חרטה.
- עמדה לגבי תנאים אפשריים, למשל נכונות לפיקוח של שירות המבחן או לשירות לתועלת הציבור.
זהירות בניסוח היא קריטית. בקשה לעיכוב הליכים נקראת בידי התביעה, שממשיכה לנהל את התיק אם הבקשה נדחית. לכן צריך לשקול היטב מה לכתוב על העובדות ומה לצרף. לא כל מסמך שתומך בבקשה כדאי להעביר, וחשוב לא למסור לתביעה גרסה או הודאה שיכולות לשמש נגדכם בהמשך. בהמשך המאמר תמצאו רשימת בדיקה ותבנית בקשה להורדה.
מה בודקים לפני ההחלטה?
לפני ההחלטה ההנחיה מאפשרת בירור נוסף, בעיקר במקרים חריגים:
- תסקיר של שירות המבחן: בנאשם קטין מתבקש תסקיר של שירות המבחן לנוער. תסקיר יכול להתבקש גם בנאשם צעיר בלי הרשעות קודמות, כשיש צורך טיפולי, כשהעיכוב עשוי להיות מותנה בקשר עם שירות המבחן, ובעבירות בתוך המשפחה. לפי ההנחיה התסקיר מוגש בתוך 45 יום.
- הערכה של הפסיכיאטר המחוזי: כשיש שאלה לגבי המצב הנפשי של הנאשם.
- עמדת רשות המשמעת: כשהנאשם עובד המדינה, והעבירה קשורה לתפקידו.
- עמדת המתלונן: במקרים שתוארו למעלה, ובמיוחד בעבירות מין ואלימות.
אילו החלטות אפשריות? עיכוב הליכים בתנאים
הגורם המחליט יכול לדחות את הבקשה, לקבל אותה ולעכב את ההליכים, או לעכב את ההליכים בתנאים. ההנחיה מזכירה כמה סוגי תנאים: עמידה מרצון בפיקוח של קצין מבחן, שירות לתועלת הציבור במסגרת הזו, העמדה לדין משמעתי, ומכתב שבו הנאשם מביע חרטה ומתחייב שלא לעבור עבירות בעתיד. התנאי יכול להיות מוקדם, כלומר שצריך לקיים אותו לפני ההחלטה, או מאוחר.
למעט תנאי של הליך משמעתי, תנאי כזה דורש את הסכמת הנאשם. הפרקליט המטפל פונה לנאשם או לבא כוחו, מודיע על התנאי ומבקש הודעה בכתב על ההסכמה, ובתנאי מוקדם גם אישור שהתנאי מולא. ככלל היועץ המשפטי לממשלה לא קובע במסגרת עיכוב הליכים פיצוי לנפגע העבירה. במקרים חריגים מאוד העיכוב יכול להיות זמני, ובסוף התקופה מתקבלת החלטה סופית.
ההחלטה, בין אם התקבלה ובין אם נדחתה, נשלחת למבקש ולגוף התובע. כשההליכים מעוכבים, הודעה על כך מוגשת לבית המשפט, והעתקים נשלחים לפי העניין גם לשירות המבחן, לקובל, למתלונן שהביע עמדה, לפרקליט הצבאי הראשי כשמדובר בחייל, ולממונה על המשמעת בשירות המדינה כשמדובר בעובד מדינה.
חידוש הליכים: האזהרה, ומה קורה אם המשפט נפתח מחדש
לפי סעיף 232 לחוק, היועץ המשפטי לממשלה רשאי לחדש הליכים שעוכבו בהודעה בכתב לבית המשפט. הוא יכול לעשות זאת כל עוד לא עברו מיום העיכוב חמש שנים בעבירה מסוג פשע, או שנה אחת בעבירה מסוג עוון. אחרי התקופה הזו אי אפשר לחדש. ואם ההליכים באותו תיק עוכבו בפעם השנייה, הם לא יחודשו עוד.
ההחלטה לעכב מלווה בדרך כלל באזהרה: היועץ המשפטי לממשלה מוסמך לחדש את ההליכים, ואם הנאשם יעבור עבירה נוספת בתוך התקופה הקבועה בחוק, זו תהיה נסיבה משמעותית בשקילת החידוש. ההנחיה קובעת שהאזהרה מושמטת כשאין בה צורך, למשל כשהתבררו אחרי הגשת האישום עובדות שהיו מונעות את הגשתו, או כשהנאשם חולה במחלה קשה.
מה קורה במשפט שחודש?
כשמוגשת הודעת חידוש, בית המשפט מחדש את ההליכים, ולפי סעיף 232 הוא רשאי להמשיך בהם מהשלב שאליו הגיעו לפני ההפסקה. כלומר המשפט לא בהכרח מתחיל מהתחלה: ראיות שכבר נשמעו נשארות, והמשפט ממשיך לקראת הכרעת דין. אם הנאשם יורשע, ייגזר עליו עונש כמו בכל משפט אחר.
ההנחיה עצמה לא מתייחסת לשאלה איך העיכוב משפיע על העונש. ובכל זאת, הזמן שחלף אינו חסר משמעות. סעיף 40יא(10) לחוק העונשין מונה את "חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה" בין הנסיבות שבית המשפט רשאי להתחשב בהן בגזירת העונש. נאשם שתיקו עוכב, שמר על אורח חיים תקין במשך תקופת העיכוב וחודש נגדו ההליך רק אחרי זמן, יכול לטעון לכך במסגרת הטיעונים לעונש. מנגד, כשהחידוש נובע מעבירה נוספת בתקופת העיכוב, אותה עבירה עצמה תשפיע לרעה.
עיכוב הליכים ורישום: מה נשאר במרשם?
כאן צריך להבחין בין שלושה מונחים בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים. מידע פלילי הוא מונח-על שכולל את שני המרשמים. רישום פלילי הוא המרשם הפלילי, ששם נרשמות בין השאר הרשעות. רישום משטרתי הוא המרשם המשטרתי, ששם נרשמים תיקים שנסגרו.
לפי סעיף 27(א)(3) לחוק, מידע על משפט שעוכבו בו ההליכים לפי סעיף 231 נרשם במרשם המשטרתי. עיכוב הליכים אינו הרשעה, ולכן אינו רישום פלילי. עם זאת, המידע נגיש לגופים שמנויים בחוק, ובהם המשטרה, התביעה, קציני מבחן, גופי ביטחון ובית משפט בהליכים מסוימים. סעיף 37 לחוק קובע שאדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על "תיק שעוכבו בו ההליכים" למי שאינו זכאי לקבל את המידע, ושלא יישא באחריות בשל כך.
אפשר לבקש לבטל את הרישום המשטרתי לפי סעיף 33 לחוק, וביטול כזה בתיק שעוכבו בו ההליכים טעון את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), התשס"ט-2009 קובעות מתי אפשר להגיש את הבקשה, וגם ביטול אוטומטי בעבירות שאינן פשע, בכפוף לחריגים. ההליך מוסבר במדריך בקשה לביטול רישום משטרתי, ומי רואה כל סוג של מידע מוסבר במאמר על חוק המידע הפלילי ותקנת השבים.
לעיכוב יש גם משקל בתיקים עתידיים. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעבירות תכנון ובנייה, למשל, מורה להתחשב בעבר רלוונטי "לרבות תיקים שנסגרו או עוכבו בהם ההליכים". מי שתיקו עוכב צריך להביא בחשבון שהעיכוב ייראה אם תוגש נגדו בקשה נוספת בעתיד.
במה עיכוב הליכים שונה מהתליית הליכים?
שני המונחים נשמעים דומים, אבל מדובר בשני כלים שונים לגמרי. התליית הליכים מוסדרת בסעיף 94א לחוק סדר הדין הפלילי, ומיועדת למצב שבו לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, בדרך כלל כי הוא נעלם או נמלט. ההנחיה עצמה מפנה לסעיף הזה כשהנאשם הוא שנעלם.
| עיכוב הליכים (סעיף 231) | התליית הליכים (סעיף 94א) | |
|---|---|---|
| מי מחליט | היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך מטעמו | בית המשפט, מיוזמתו או לבקשת התובע |
| עד מתי אפשר | עד הכרעת הדין | עד גזר הדין |
| למה | טעמים מיוחדים של העבירה או של הנאשם, או קושי בהעדת עד מרכזי | אי אפשר להביא את הנאשם להמשך המשפט |
| חידוש | בהודעת היועמ"ש, בתוך 5 שנים בפשע או שנה בעוון; אחרי עיכוב שני אין חידוש | בהודעת התובע כשאפשר להביא את הנאשם; אם הנאשם התחמק מהדין, אפשר לחדש באישור היועמ"ש גם אחרי תקופות ההתיישנות |
| המשך המשפט | בית המשפט רשאי להמשיך מהשלב שאליו הגיע | בית המשפט רשאי להמשיך מהשלב שאליו הגיע |
יש להבדיל גם מחזרה מאישום לפי סעיף 94. כשהתובע חוזר בו מאישום לפני תשובת הנאשם, האישום מבוטל. כשהוא חוזר בו אחר כך, הנאשם מזוכה. עיכוב הליכים, לעומת זאת, משאיר את התיק במצב שבו אפשר לחדש אותו.
מקרים מיוחדים: קובלנה פרטית ועד שלא אותר
עיכוב הליכים בקובלנה פרטית
היועץ המשפטי לממשלה מוסמך לעכב גם הליך שהחל בקובלנה פרטית לפי סעיף 68 לחוק. בדרך כלל הוא יימנע מכך, מתוך התחשבות בכוונת המחוקק לאפשר לאדם פרטי להגיש קובלנה. במקרים מיוחדים העיכוב אפשרי, למשל כשהקובל עושה שימוש לרעה בהליך ומטריד את הנאשם בקובלנות רבות על אותן עובדות, או כשהקובלנה נועדה להרתיע את הנאשם או את קרוביו מלמסור עדות נגד הקובל. לפני עיכוב כזה הקובל מקבל הזדמנות לטעון.
עיכוב הליכים כשאי אפשר לאתר עד תביעה
כשעד מרכזי לא אותר, ההנחיה מעדיפה ככלל שהתביעה תבקש לדחות את הדיון, ותבקש עיכוב רק כשבית המשפט הודיע שלא ייתן דחייה נוספת, או כשאין טעם לבקש אותה. השיקולים כוללים בין השאר את האפשרות לנהל את המשפט גם בלי העד, את חומרת העבירה, את המאמצים שנעשו לאיתור העד, את הזמן שחלף, ואת עינוי הדין של הנאשם לעומת הנזק לציבור מזיכויו. בגלל רגישות העניין, ההחלטה בתיקים כאלה נשארת בידי היועץ המשפטי לממשלה עצמו. הנאשם מתבקש להגיב לפני ההחלטה.
עיכוב הליכים בעבירות תכנון ובנייה
בעבירות תכנון ובנייה חלה הנחיה ייעודית, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.3032. עיקריה:
- ככלל אין לעכב הליכים כשהבנייה או השימוש הבלתי חוקי עדיין קיימים.
- הכשרה בדיעבד, בהיתר או בהריסה, אינה מצדיקה לבדה עיכוב, כדי לא לפגוע בהרתעה.
- בדרך כלל נדרש שילוב: הכשרת העבירה יחד עם נסיבות אישיות או נסיבות מקלות, כמו מחלה, מצוקה סוציאלית קשה, עבירה קלה יחסית או אי-מודעות לכך שהבנייה אסורה.
- במקרה ביניים אפשר לדחות את ההחלטה לזמן סביר כדי לאפשר הכשרה, אחרי בירור עם ועדת התכנון.
- במקרים חריגים יש עיכוב גם בלי הכשרה, למשל לנאשם שאינו הנאשם העיקרי, או לקשיש חולה שאין לו פתרון מגורים אחר.
- מתחשבים בעבר רלוונטי בתחום, כולל תיקים שנסגרו או שעוכבו בהם ההליכים.
תיקי תכנון ובנייה משלבים שאלות פליליות עם הליכים מול הוועדה המקומית, ולכן מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני הגשת בקשה כזו.
הנחיות היועמ"ש, רשימת בדיקה ותבנית בקשה להורדה
- הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.3030 – עיכוב הליכים פליליים (PDF). המקור באתר משרד המשפטים.
- הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.3032 – טיפול בבקשות לעיכוב הליכים בתיקי תכנון ובנייה (PDF). המקור באתר משרד המשפטים.
- רשימת בדיקה לפני הגשת בקשה לעיכוב הליכים (PDF).
- תבנית בקשה לעיכוב הליכים (Word).
קובצי ההנחיות באתר הם הנוסח כפי שפורסם באתר משרד המשפטים ביום העלאתם, 21/11/2026. ההנחיות מתעדכנות מעת לעת, ואת הנוסח העדכני אפשר למצוא תמיד בקישור לאתר משרד המשפטים. רשימת הבדיקה והתבנית אינן ממצות ואינן מהוות ייעוץ משפטי. בכל מקרה יש לשקול היטב מה לטעון ומה לצרף, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני הגשת הבקשה.
שאלות נפוצות על עיכוב הליכים
האם עיכוב הליכים הוא זיכוי?
לא. עיכוב הליכים עוצר את המשפט, אבל אין בו קביעה שהנאשם חף מפשע. ההליכים יכולים להתחדש בתוך חמש שנים בפשע או שנה בעוון, ורק אחרי התקופה הזו אי אפשר עוד לחדש אותם.
אפשר לבקש עיכוב הליכים לפני שהוגש כתב אישום?
לא במובן המשפטי. הסמכות קמה רק אחרי הגשת כתב האישום. בקשה מוקדמת יכולה להיות מטופלת כבקשה שלא להגיש אישום, ובשלב הזה בדרך כלל עדיף שימוע.
כמה זמן לוקח לקבל החלטה?
אין מועד מחייב להחלטה עצמה. לפי ההנחיה הגוף התובע מעביר את הבקשה עם חוות דעתו בתוך 30 יום, ותסקיר של שירות המבחן, אם התבקש, מוגש בתוך 45 יום. כשנקבע מועד למשפט, התיק מקבל עדיפות.
האם המשפט נעצר בזמן שהבקשה נבחנת?
לא אוטומטית. ככלל התביעה לא מסכימה לדחות דיונים בגלל בקשה לעיכוב הליכים, במיוחד כשהבקשה הוגשה באיחור. לכן כדאי להגיש אותה מוקדם ככל האפשר.
מה קורה אם הבקשה נדחתה?
המשפט ממשיך כרגיל. הטעמים שהוצגו בבקשה, כמו מצב בריאותי או נסיבות אישיות, יכולים עדיין לשמש בטיעונים לעונש או בבקשה להימנע מהרשעה. על האפשרות הזו אפשר לקרוא במאמר על הימנעות מהרשעה לפי הלכת כתב.
האם צריך לספר למעסיק על תיק שעוכב?
לפי סעיף 37 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, אדם אינו חייב לגלות מידע על תיק שעוכבו בו ההליכים למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי החוק.
לסיכום
עיכוב הליכים הוא כלי חריג. הוא לא נועד להחליף את המשפט כשההגנה סבורה שהראיות חלשות, אלא לעצור אותו כשהמשך ההליך כבר אינו מוצדק, בגלל נסיבות מיוחדות של העבירה או של הנאשם. ההחלטה בידי היועץ המשפטי לממשלה, ולא בידי בית המשפט, ולכן כל הנטל מונח על הבקשה הכתובה: מתי היא מוגשת, דרך מי, מה כתוב בה ומה מצורף אליה.
גם כשהבקשה מתקבלת, כדאי לזכור את ההמשך: אפשרות לחידוש בתוך התקופה שבחוק, אזהרה מפני עבירה נוספת, ורישום במרשם המשטרתי שאפשר לפעול לביטולו. לפני שמגישים בקשה לעיכוב הליכים, שווה לבדוק עם עורך דין פלילי אם המקרה שלכם מתאים, ואיך לבנות את הבקשה כך שלא תפגע בהגנה אם המשפט יימשך. לייעוץ אפשר לפנות למשרד בטלפון 077-2306220 או בוואטסאפ.