שיחת טלפון מהמשטרה, ניידת ליד הבית, או ויכוח שהסתיים בכך שבת הזוג התקשרה למוקד 100. תוך שעות אחדות אתם עלולים למצוא את עצמכם בחקירה באזהרה, מחוץ לבית ובלי גישה לילדים. אם אתם מחפשים עורך דין אלימות במשפחה, סביר שאתם נמצאים עכשיו בדיוק בשלב הזה, ושהשאלה הראשונה שלכם היא מה הולך לקרות בימים הקרובים.

המאמר הזה נכתב לחשוד, לא למתלוננת. הוא עובר שלב אחר שלב על מה שקורה בתיק אלימות במשפחה: המעצר, תנאי השחרור וההרחקה מהבית, החקירה, מה המשמעות של רצון המתלוננת לחזור בה, האפשרויות לסגירת התיק, כתב אישום, הליכי טיפול ואי-הרשעה, וההשפעה על הליכי משמורת וגירושין.

מפת התיק: מהתלונה ועד ההחלטה

לחצו על שלב כדי לקפוץ אליו.

בכל מסלול: צו הגנה בבית המשפט לענייני משפחה הוא הליך נפרד. על צו הגנה ›

למה תיק אלימות במשפחה מתנהל אחרת מתיק תקיפה רגיל?

המחוקק והפסיקה מתייחסים לאלימות בתוך המשפחה בחומרה מיוחדת. כך למשל, סעיף 382(ב) לחוק העונשין קובע עונש מרבי כפול לתקיפה כשהיא נעשית כלפי בן משפחה, לעומת תקיפה רגילה. המשמעות המעשית היא שגם אירוע שנראה לכם קטן, דחיפה או צעקה שהסלימה, נבחן דרך עדשה מחמירה.

בנוסף, המשטרה פועלת בתיקים האלה לפי נהלים ייעודיים. ההנחה הבסיסית היא שקיים סיכון להישנות, ולכן הצעדים הראשונים, מעצר והרחקה, ננקטים לעיתים קרובות עוד לפני שמישהו בדק לעומק מה בדיוק קרה. זה לא אומר שהתיק יסתיים בהרשעה. זה אומר שהשעות הראשונות חשובות במיוחד.

האם יעצרו אותי אחרי תלונה על אלימות במשפחה?

במקרים רבים, כן. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) מאפשר לעצור חשוד כשיש חשש שהוא יסכן אדם אחר. בתיקי אלימות במשפחה החשש הזה מקבל משקל רב, משום שהחשוד והמתלוננת חיים לעיתים קרובות תחת אותה קורת גג. לכן לא נדיר שחשוד נעצר מיד אחרי התלונה ומובא לחקירה עוד באותו יום.

אחרי החקירה יש בדרך כלל שלוש אפשרויות: שחרור בלי תנאים, שחרור בתנאים שקובע קצין משטרה, או בקשה לבית משפט השלום להאריך את המעצר. אם התבקשה הארכת מעצר, הדיון מתקיים מהר, ולכן ייצוג כבר בשלב הזה יכול להשפיע על התוצאה. בדיון בית המשפט בוחן את הראיות לכאורה ואת השאלה אם תנאים חלופיים, כמו הרחקה, יכולים להחליף את המעצר.

תנאי שחרור והרחקה מהבית

התנאי הנפוץ ביותר בתיקים כאלה הוא הרחקה מהבית ואיסור יצירת קשר עם המתלוננת, ולעיתים גם עם בני משפחה נוספים. בפועל זה אומר לחפש מקום לישון בו, לעיתים לתקופה של שבועות, ולהתנהל מול הילדים דרך גורם שלישי. בנוסף עשויים להיקבע ערבות כספית, ערב צד ג' או חובת התייצבות.

חשוב להבין שתנאים אלה אינם המלצה. הפרה שלהם, אפילו הודעת וואטסאפ אחת או ביקור "רק לקחת בגדים", עלולה להוביל למעצר חוזר ולעבירה נוספת. אם התנאים לא מאפשרים לכם לתפקד, למשל אין לכם היכן לגור או שאתם חייבים לתאם איסוף ילדים, הדרך היא לבקש שינוי תנאים דרך עורך דין, לא לעקוף אותם. על ההבדל בין תנאי שחרור לבין צו שבית המשפט מוציא לבקשת בת הזוג תוכלו לקרוא במאמר צו הרחקה מהבית.

אם נשק רשום על שמכם, למשל נשק פרטי ברישיון, צפו לכך שהמשטרה עשויה לבקש להפקיד אותו, וייתכן שהתיק ישפיע על הרישיון. זה נכון גם לאנשי כוחות הביטחון.

מה קורה בחקירה ואיך כדאי להתנהל בה?

החקירה בתיק אלימות במשפחה היא חקירה באזהרה לכל דבר. יש לכם זכות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה, וזכות שלא להפליל את עצמכם. החוקרים יציגו לכם את גרסת המתלוננת, לפעמים גם הודעות, תמונות של חבלות או עדות של שכן, וינסו לקבל גרסה מפורטת.

הטעות הנפוצה ביותר שאני רואה היא חשוד שמגיע לחקירה נסער, בטוח שאם רק "יסביר" הכול יסתדר, ומספר גרסה שמתפרקת בהמשך מול ראיות שלא ידע עליהן. טעות שנייה היא ניסיון להשחיר את המתלוננת או להעלות טענות שלא קשורות לאירוע. גרסה ראשונה נשארת בתיק ומשפיעה על כל ההמשך, ולכן רצוי לבנות אותה בשיחה מקדימה עם עורך דין, גם אם השיחה קצרה וטלפונית.

בשלב החקירה כדאי גם לשמור ראיות שלכם: הודעות, הקלטות שנעשו כדין, שמות עדים ותיעוד רפואי אם נפגעתם בעצמכם. ראיות כאלה נוטות להיעלם אם לא מאתרים אותן מוקדם.

נחקרתם או שאתם מוזמנים לחקירה בתיק אלימות במשפחה? לייעוץ ראשוני דיסקרטי צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ, רצוי עוד לפני החקירה.

המתלוננת רוצה לבטל את התלונה. האם התיק נסגר?

זו אחת השאלות שאני שומע הכי הרבה, והתשובה מורכבת. בישראל אין "ביטול תלונה" במובן שמוחק את התיק. מרגע שהוגשה תלונה, ההחלטה אם להמשיך היא של המשטרה והתביעה, לא של המתלוננת. עבירות אלימות במשפחה אינן עבירות שבהן ההליך תלוי ברצון הנפגע.

הרשויות יודעות שבתיקי אלימות במשפחה מתלוננות חוזרות בהן לעיתים קרובות, ולעיתים בשל לחץ, תלות כלכלית או רצון לשמור על המשפחה. לכן חזרה מתלונה נבחנת בזהירות. אם יש ראיות נוספות, כמו תיעוד רפואי, עדים, הקלטת השיחה למוקד או הודעות, התיק יכול להמשיך גם בלי שיתוף פעולה מצד המתלוננת. ואם היא מעידה בבית המשפט גרסה שונה, התביעה יכולה לבקש להסתמך על ההודעה שמסרה במשטרה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות.

ומצד שני, לעמדת המתלוננת יש משקל אמיתי. מכתב מסודר שלה, הסבר על נסיבות האירוע ועל המצב המשפחתי כיום, יכולים להשפיע על ההחלטה אם להגיש כתב אישום ועל דרך הסיום. הדבר החשוב ביותר לצד שלכם: אסור לכם ללחוץ עליה, לבקש ממנה לחזור בה או לתאם איתה גרסה. מעבר להפרת תנאי השחרור, זו עלולה להיחשב עבירה של הדחה בחקירה או שיבוש. את הצד של המתלוננת, איך היא עצמה פונה למשטרה כדי לחזור בה, תמצאו במאמר ביטול תלונה במשטרה על אלימות במשפחה.

האם אפשר לסגור את התיק בלי כתב אישום?

כן, ויש כמה מסלולים. הראשון הוא סגירה מחוסר ראיות או מחוסר אשמה, כשהחומר לא מבסס את החשד. כאן לעבודה המוקדמת של עורך הדין, הגשת ראיות, הפניית תשומת הלב לסתירות ופנייה מסודרת לתביעה, יש משמעות ישירה.

המסלול השני הוא הסדר מותנה לפי סעיף 67א לחוק סדר הדין הפלילי: התיק נסגר בלי כתב אישום בתמורה להודאה ולעמידה בתנאים, כמו תשלום, התחייבות או השתתפות בתוכנית טיפולית. בתיקי אלימות במשפחה התביעה בוחנת את המסלול הזה בזהירות רבה יותר, ולא כל תיק מתאים לו. פרטים על התנאים ועל המשמעות של ההודאה במאמר הסדר מותנה במשטרה.

מסלול נוסף הוא סגירה מחוסר עניין לציבור, שבתיקי אלימות במשפחה נדירה יותר. בכל מקרה, אם התיק עובר לפרקליטות או לתביעה בעבירה מסוג פשע, יש לכם זכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזו הזדמנות אמיתית לשכנע שלא להגיש אותו.

הוגש כתב אישום. מה עכשיו?

גם אחרי כתב אישום רוב התיקים לא מסתיימים בהכרעת דין אחרי משפט מלא. רבים מסתיימים בהסדר טיעון, לעיתים עם תיקון כתב האישום ומחיקת סעיפים. במקרים מסוימים אפשר לבקש ביטול כתב אישום, למשל בטענת הגנה מן הצדק, אבל זה חריג ומחייב בסיס ממשי.

במקביל לכתב האישום התביעה רשאית לבקש מעצר עד תום ההליכים או תנאים מגבילים לכל אורך המשפט. אלה יכולים להימשך חודשים ארוכים, ולכן מאבק על תנאים סבירים, למשל הסדר מפגשים עם הילדים, הוא חלק מרכזי בעבודה בשלב הזה.

תוכניות טיפול, שירות המבחן ואי-הרשעה

בתיקי אלימות במשפחה בית המשפט מבקש לעיתים קרובות תסקיר משירות המבחן לפני גזר הדין. שירות המבחן בודק את הרקע, את הנסיבות ואת המוכנות לטיפול, ויכול להמליץ על שילוב בתוכנית טיפולית, למשל במרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה הפועלים ברשויות המקומיות. השתתפות רצינית בטיפול, ולא רק "סימון וי", משפיעה על ההמלצה.

במקרים המתאימים, בעיקר כשמדובר באדם ללא עבר פלילי, אירוע חד-פעמי ונזק ממשי שהרשעה תגרום לו, למשל לעבודה או למקצוע, אפשר לבקש מבית המשפט להימנע מהרשעה. התנאים לכך נקבעו בפסיקה והוסברו במאמר על הלכת כתב. בתיקי אלימות במשפחה בתי המשפט זהירים בכך, ולכן הבקשה צריכה להיבנות מוקדם ולא ביום גזר הדין.

צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה: הליך נפרד

בנוסף לתיק הפלילי, בת הזוג או בן משפחה אחר יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. זה הליך אזרחי, נפרד מהתיק הפלילי, והוא יכול להתקיים גם אם התיק הפלילי נסגר. צו כזה יכול לאסור עליכם להיכנס לדירה, להתקרב או ליצור קשר.

לפי סעיף 5 לחוק, תוקף צו הגנה הוא עד שלושה חודשים, ובית המשפט רשאי להאריך אותו עד שישה חודשים בסך הכול, ומנימוקים מיוחדים עד שנה. צו יכול להינתן גם במעמד צד אחד, ואז נקבע דיון במעמד שני הצדדים. הדיון הזה הוא ההזדמנות שלכם להציג גרסה, והדברים שתאמרו בו עלולים להגיע גם לתיק הפלילי, ולכן לא כדאי להגיע אליו בלי הכנה.

איך התיק משפיע על משמורת, הסדרי שהות וגירושין?

תיק אלימות במשפחה כמעט תמיד משפיע על הליכי משפחה מקבילים. תנאי שחרור או צו הגנה עלולים לנתק אתכם מהילדים בפועל, ותסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין יתייחס לתלונה. מנגד, תלונה שהוגשה בעיצומו של סכסוך גירושין נבחנת לעיתים גם בהקשר הזה, וגם לכך יש משמעות.

הנקודה המעשית היא תיאום: מה שאתם אומרים בבית המשפט לענייני משפחה, בחקירה ובשירות המבחן צריך להיות עקבי. לכן עורך דין אלימות במשפחה שמטפל בתיק הפלילי צריך לעבוד בתיאום עם מי שמייצג אתכם בהליך המשפחתי, אם יש כזה.

מה לעשות עכשיו: צעדים מעשיים לחשוד

שאלות נפוצות על תיק אלימות במשפחה

האם אפשר לחזור הביתה אם המתלוננת מסכימה?

לא. אם נקבע תנאי הרחקה, הוא מחייב אתכם גם אם המתלוננת מזמינה אתכם. רק המשטרה או בית המשפט יכולים לשנות אותו, ולכן צריך להגיש בקשה מסודרת.

אם המתלוננת לא תעיד, התיק ייסגר?

לא בהכרח. אם יש ראיות אחרות, או שהיא מעידה גרסה שונה מזו שמסרה במשטרה, התביעה יכולה להמשיך. עמדתה בכל זאת משפיעה על ההחלטות בתיק.

האם הסדר מותנה אפשרי בתיק אלימות במשפחה?

לעיתים כן, אבל התביעה בוחנת זאת בזהירות, ולא כל תיק מתאים. ההסדר מחייב הודאה בעובדות, ולכן צריך לשקול אותו מראש עם עורך דין.

האם אפשר לסיים תיק כזה בלי הרשעה?

במקרים המתאימים בית המשפט יכול להימנע מהרשעה, בעיקר כשאין עבר פלילי ויש נזק קונקרטי מהרשעה. בתיקי אלימות במשפחה זה פחות שכיח ודורש הכנה מוקדמת, כולל הליך טיפולי.

האם התיק הפלילי משפיע על הסדרי השהות עם הילדים?

בדרך כלל כן, לפחות בטווח הקצר. תנאי שחרור וצו הגנה יכולים להגביל מפגשים, ואפשר לבקש לקבוע הסדר מפגשים מפוקח או דרך גורם שלישי.

מתי כדאי לפנות לעורך דין אלימות במשפחה?

מוקדם ככל האפשר, רצוי לפני החקירה או מיד אחרי המעצר. ההחלטות הראשונות, הגרסה בחקירה ותנאי השחרור, משפיעות על כל ההמשך.

לסיכום

תיק אלימות במשפחה מתחיל מהר ובחומרה: מעצר, הרחקה מהבית וחקירה, לעיתים באותו יום. אבל הסוף שלו אינו קבוע מראש. תיקים נסגרים מחוסר ראיות, בהסדר מותנה או אחרי שימוע, ותיקים שמגיעים לבית משפט יכולים להסתיים בהסדר, בטיפול ולעיתים גם בלי הרשעה. מה שמכריע הוא בעיקר ההתנהלות בשלבים הראשונים.

אם הוגשה נגדכם תלונה, נחקרתם או קיבלתם תנאים מגבילים, לפני שאתם מקבלים החלטה כדאי להתייעץ. לייעוץ דיסקרטי עם עורך דין פלילי שמטפל בתיקי אלימות במשפחה, צרו קשר בטלפון או בוואטסאפ, ונבחן יחד את התיק ואת האפשרויות שלכם.

תפריט נגישות