מחיקת רישום פלילי אחרי שתיק נסגר בעילת "חוסר ראיות" עוברת, ברוב המקרים, דרך בקשה לשנות את עילת הסגירה ל"היעדר אשמה" (בלשון ההנחיות: "חוסר אשמה"). תיק שנסגר בעילה זו אינו נכלל ברישום המשטרתי, ואילו תיק שנסגר מחוסר ראיות נשאר בו ועלול ללוות את האדם שנים. במדריך זה נסביר מה ההבדל בין שתי העילות, מה אומר החוק, איך מגישים בקשה מנומקת ומה עושים אם היא נדחית.
מה ההבדל בין סגירה מחוסר ראיות לסגירה בהיעדר אשמה?
כשהתביעה מחליטה שלא להגיש כתב אישום, היא סוגרת את התיק לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], ומציינת עילה. העילות העיקריות הן חוסר אשמה, חוסר ראיות מספיקות, ונסיבות שאינן מצדיקות העמדה לדין ("חוסר עניין לציבור"). לעילה יש משמעות מעשית גדולה, הרבה מעבר לניסוח במכתב הסגירה.
חוסר ראיות
עילה זו מעידה שחומרי החקירה שנאספו לא מספיקים להרשעה או להוכחת האשמה, אך לא שוללים באופן מלא את מעורבותו של החשוד בעבירה. לפי הנחיות הפרקליטות, ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה גבוה יותר, נכון לסגור בעילה זו. רישום זה נשאר נגיש לגורמים מורשים ברשויות האכיפה, ובמקרים מסוימים גם לגורמים ביטחוניים או מנהליים שהחוק מתיר להם לקבל מידע.
היעדר אשמה
סגירה בעילה של "היעדר אשמה" אינה דורשת שלא תהיה ולו ראיה אחת נגד החשוד. לפי הנחיית פרקליט המדינה 1.3, העילה מתאימה לתיקים שבהם התשתית הראייתית חסרה מאוד, והסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה נמוך. התובע שואל אם יש בתיק ראיות שאדם סביר היה סומך עליהן כדי לקבוע שקיים סיכוי ממשי שהחשוד ביצע את העבירה. אם אין, העילה הנכונה היא חוסר אשמה.
המשמעות המעשית: תיק שנסגר בעילה זו אינו נכלל ברישום המשטרתי על תיקים סגורים, ולכן אינו נמסר לגורמים שזכאים לקבל מידע מהרישום הזה. זו הדרך שמחזירה לאדם את שמו הטוב באופן המלא ביותר.
מה קובע החוק לגבי רישום משטרתי על תיק סגור?
חשוב להבחין בין שני מאגרים. המרשם הפלילי כולל בעיקר הרשעות ופסקי דין. המרשם המשטרתי כולל, בין היתר, תיקים פתוחים ותיקים סגורים. כשאנשים מדברים על "רישום פלילי" אחרי סגירת תיק, הם מתכוונים בדרך כלל לרישום המשטרתי, ושם נמצאת הבעיה.
הנושא מוסדר בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט, שהחליף את חוק המרשם הפלילי. סעיף 27(א)(2) לחוק מגדיר מה נכלל ב"תיק סגור" ברישום המשטרתי, וקובע שהחלטה שלא להעמיד לדין לפי סעיף 62 נכללת בו "אלא אם כן ההחלטה ניתנה בשל חוסר אשמה". כלומר, סגירה מחוסר אשמה מוציאה את התיק מהרישום הזה.
סעיף 33 לחוק מאפשר לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, או לקצין בדרגת סגן ניצב ומעלה שהוסמך לכך, לבטל רישום של תיק סגור. השיקולים כוללים את הזמן שעבר, גיל האדם ונסיבותיו, רישומים אחרים וחומרת העבירות. בעבירה שאינה פשע נקבע כי הרישום מתבטל בתום שבע שנים מיום האירוע, ולקטין בתום חמש שנים, בכפוף לאמות המידה שנקבעו.
למה מחיקת רישום פלילי חשובה לחשוד שתיקו נסגר?
רישום של תיק סגור מחוסר ראיות אינו הרשעה, אך הוא עלול להשפיע על החיים בפועל. לכן מחיקת רישום פלילי מהסוג הזה אינה עניין טכני.
- תעסוקה ורישוי: גופים שהחוק מתיר להם לקבל מידע, למשל לצורך סיווג ביטחוני, רישוי או העסקה בתחומים רגישים, עשויים לראות את הרישום.
- הליכים עתידיים: רישום קודם עלול להשפיע על החלטות של המשטרה והתביעה אם האדם יחשד שוב בעתיד.
- שם טוב: סגירה מחוסר ראיות משאירה ספק. שינוי העילה מבטא שהחשד לא התבסס.
שינוי עילה אינו מבטל את עצם קיומה של החקירה, ואינו מוחק את מה שנאמר בה. ובכל זאת, מבחינת הרישום המשטרתי זו התוצאה הטובה ביותר שאפשר להשיג בלי הליך בבית משפט.
איך מגישים בקשה לשינוי עילת סגירה ל"היעדר אשמה"?
אין טופס אחיד, והבקשה נבנית לפי התיק. אלה השלבים המקובלים.
שלב 1: בדיקת סוג הרישום
לפני הגשת בקשה לשינוי עילת הסגירה, יש לוודא את סוג הרישום והעילה שבגינה התיק נסגר. מומלץ לפנות לתחנת המשטרה, או לבצע זאת באמצעות עורך דין פלילי, כדי לקבל עותק מלא ומעודכן של הרישום. חשוב גם לברר מי סגר את התיק: תביעה משטרתית או פרקליטות. כשהתיק בטיפול הפרקליטות, אפשר להיעזר במדריך על בירור מצב תיק בפרקליטות.
שלב 2: איסוף חומרי חקירה ומסמכים תומכים
שלב איסוף הראיות כולל השגת מסמכים וחומרי חקירה שתומכים בבקשה ומעידים על חפותו של החשוד. מומלץ לכלול מסמכים רפואיים, סרטונים, צילומים או הקלטות שמע, שיכולים לשמש ראיות משמעותיות.
ראיות אלו מסייעות לשקף את המצב לאשורו, במיוחד כשמדובר באירועים מתועדים או במסמכים שמספקים ראיות נסיבתיות. העיון בחומר מאפשר גם לזהות חולשות בגרסת המתלונן, למשל סתירות בין הודעות או עדות שאינה מתיישבת עם תיעוד.
שלב 3: הגשת בקשה מנומקת לגוף שסגר את התיק
לאחר איסוף החומרים, יש לנסח ולהגיש בקשה מסודרת לגוף שסגר את התיק (פרקליטות, תביעה משטרתית או יחידת התביעה הרלוונטית). הבקשה צריכה לכלול:
- סיכום ברור של הנסיבות: מדוע לא התקיימו התנאים לביצוע העבירה המיוחסת.
- ממצאים מעוררי ספק: פירוט כל ממצא שמעלה ספקות לגבי מעורבותו של החשוד, ומדוע אין בסיס להחזיק ברישום המשטרתי.
- יישום המבחן שבהנחיות: הסבר למה אין בתיק ראיות שאדם סביר היה סומך עליהן, ולמה הסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה נמוך.
- בקשה לשינוי העילה ל"היעדר אשמה": פנייה להכיר בכך שאין קשר מוכח של החשוד לעבירה.
בקשה כללית שאומרת רק "אני חף מפשע" נוטה להידחות. בקשה שמראה, מתוך חומר החקירה עצמו, שהתשתית הראייתית דלה, היא שעשויה לשנות את התמונה. לייעוץ על ניסוח הבקשה בתיק שלכם, צרו קשר עם המשרד.
שלב 4: מה עושים אם הבקשה נדחית?
חשוב לדעת: הערר הקבוע בסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי שמור למתלונן, שמבקש לערער על עצם סגירת התיק. לחשוד אין ערר סטטוטורי מקביל על עילת הסגירה. עם זאת, דחייה אינה בהכרח סוף הדרך.
אפשר לפנות שוב עם טיעונים ומסמכים חדשים, ולבקש שהדרג הממונה על הגורם שהחליט יבחן את הבקשה, בהתאם להנחיות הפרקליטות. במקרים חריגים, כשההחלטה נראית בלתי סבירה באופן קיצוני, אפשר לשקול עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. זה צעד שדורש הערכה זהירה של הסיכויים ושל העלויות.
דוח מבקר המדינה על טיפול המשטרה והפרקליטות בסגירת תיקים מצא שרוב התיקים עדיין נסגרים מחוסר ראיות, ושלא תמיד נשלחת לחשוד הודעה על הסגירה. לכן כדאי לברר את העילה ביוזמתכם ולא לחכות למכתב.
מה היתרונות של שינוי עילת הסגירה?
- מחיקת הרישום המשטרתי: שינוי עילת הסגירה מאפשר מחיקה מוחלטת של הרישום, במובן שהתיק אינו נכלל עוד ברישום המשטרתי על תיקים סגורים ואינו נמסר לגורמים שזכאים לקבל ממנו מידע.
- הסרת הגבלות תעסוקתיות וביטחוניות: מי שתיקו נסגר בעילת היעדר אשמה לא ייתקל ברישום הזה בבדיקות של גורמים מורשים, וכך נמנעות השלכות שליליות על הקריירה, על רישיונות ועל סיווג ביטחוני.
- הגנה על השם הטוב: מוניטין נקי חשוב בהיבטים חברתיים, אישיים ומקצועיים, ושינוי העילה תורם רבות לשמירה על תדמיתו של המבקש.
אם הבקשה לא מתקבלת, עדיין קיימות דרכים אחרות להפחית את השפעת הרישום, למשל בקשה לביטול רישום של תיק סגור לפי סעיף 33 לחוק, או המתנה לתום התקופה שבה הוא מתבטל. הבחירה בין הדרכים תלויה בסוג העבירה ובזמן שעבר.
מי מלווה את תהליך מחיקת רישום פלילי במשרד?
עורך דין ציון אבנילוב, בוגר האוניברסיטה העברית ויוצא הפרקליטות הפלילית בחיפה, בעל ניסיון רב בהגשת בקשות לשינוי עילת סגירה מחוסר ראיות להיעדר אשמה, הן מצד ההגנה והן מצד הפרקליטות. לאורך שנותיו ציון טיפל במאות תיקים מסוג זה. ההיכרות עם האופן שבו התביעה בוחנת בקשות כאלה מאפשרת לבנות בקשה שמדברת בשפה של מי שמחליט עליה.
זקוקים לסיוע? פנו אלינו לייעוץ וליווי מקצועי בתהליך מחיקת הרישום ושינוי עילת הסגירה. אין בכך הבטחה לתוצאה, אך בחינה מקצועית של התיק תאמר לכם מהי הדרך הנכונה עבורכם.
שאלות נפוצות על מחיקת רישום פלילי ושינוי עילת סגירה
האם תיק שנסגר מחוסר ראיות מופיע בתעודת יושר?
תיק סגור אינו הרשעה ואינו חלק מהמרשם הפלילי עצמו, אלא מהרישום המשטרתי. הרישום המשטרתי נגיש בעיקר למשטרה, לגופי ביטחון ולגורמים שהחוק מתיר להם לקבל מידע. מעסיק רגיל אינו רשאי לדרוש אותו.
למי שולחים את הבקשה לשינוי עילת הסגירה?
לגוף שסגר את התיק: הפרקליטות, אם התיק נסגר שם, או יחידת התביעה המשטרתית. מכתב הסגירה מציין בדרך כלל מי קיבל את ההחלטה. אם לא קיבלתם מכתב, אפשר לברר זאת מול המשטרה או הפרקליטות.
האם יש מועד אחרון להגשת הבקשה?
החוק אינו קובע מועד סטטוטורי לבקשה של חשוד לשינוי עילת הסגירה, אך מומלץ לפעול בהקדם, כשחומר החקירה זמין והעדויות עדכניות. מועד של 60 יום חל על ערר של מתלונן, לא על בקשת החשוד.
האם אפשר לבקש שינוי עילה גם בתיק שנסגר מחוסר עניין לציבור?
כן. חשוד רשאי לפנות בבקשה מנומקת לשינוי העילה גם בתיק שנסגר מחוסר עניין לציבור. עם זאת, בעילה זו התביעה מניחה בדרך כלל שיש ראיות, ולכן נדרש להראות שהתשתית הראייתית עצמה דלה.
מה אם הבקשה נדחתה?
אפשר לפנות שוב עם חומר חדש, לבקש בחינה בדרג ממונה, ובמקרים חריגים לשקול עתירה לבג"ץ. במקביל, כדאי לבדוק אם ניתן לבקש ביטול רישום של התיק הסגור לפי סעיף 33 לחוק המידע הפלילי.
האם שינוי העילה מוחק את התיק מכל מקום?
שינוי העילה מוציא את התיק מהרישום המשטרתי על תיקים סגורים, ולכן הוא לא יימסר לגורמים שמקבלים מידע מהרישום. הוא אינו משנה את מה שנאמר בחקירה ואת העובדה שהתנהלה. לכן מומלץ לבחון את ההשלכות בתיק הספציפי עם עורך דין.