טעות עובדתית לעומת טעות משפטית בדין הפלילי והשלכותיהן
המשפט הפלילי מבוסס על עקרון יסוד ברור: "אי ידיעת הדין אינה פוטרת מעונש". משמעותה: גם כשאדם טוען שלא ידע שפעולה מסוימת היא עבירה, הוא לא יזכה לפטור מאחריות פלילית. עקרון
המשפט הפלילי מבוסס על עקרון יסוד ברור: "אי ידיעת הדין אינה פוטרת מעונש". משמעותה: גם כשאדם טוען שלא ידע שפעולה מסוימת היא עבירה, הוא לא יזכה לפטור מאחריות פלילית. עקרון

עקרון הסיכון הסביר קובע כי פעולות מסוימות, המהוות סיכון לתוצאה מזיקה, אינן ייחשבו לעבירה פלילית אם הסיכון הנלווה אליהן עומד באמות מידה של סבירות. במסגרת דוקטרינה זו, על מנת להרשיע אדם בעבירת תוצאה בשל נטילת סיכון, יש להוכיח כי הסיכון שניטול היה בלתי סביר. מדד זה מאפשר לחברה לאזן בין היתרונות של פעילות מסוימת לבין הסיכון הנובע ממנה, מתוך הכרה שהסיכון הבלתי נמנע לעיתים קרובות הוא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום.
עבירת השוחד מתייחסת לקבלת טובת הנאה על-ידי עובד ציבור בתמורה לפעולה הקשורה לתפקידו. עבירת השוחד היא עבירה פלילית בעלת פוטנציאל ענישה גבוה, ונחשבת כמקרה חמור מאוד של הפרת אמונים. לעומתה
עבירת גניבה בידי מורשה היא עבירה ייחודית בדין הפלילי, שביסודה הפרת אמון חריפה מצד אדם שהופקדו בידיו נכסים או כספים לשמירה, לניהול או לייעוד ספציפי, ובמקום לעמוד בתנאי ההסכמה –
קבלת דבר במרמה: הבנת העבירה ויישומיה המשפטיים הגדרת העבירה והערך המוגן קבלת דבר במרמה מוגדרת בסעיף 415 לחוק העונשין. העבירה המתייחסת למצב בו אדם משיג כל דבר שנותן לו רווח