מבוא

בדיקת רישום פלילי עובד ושל מועמד לעבודה היא נושא רגיש. חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 שנכנס לתוקף בשנת 2021 מסדיר את הזכויות והחובות הכרוכות בבדיקות אלו. במדריך זה נתמקד בארבעת הנושאים המרכזיים:

  1. הזכות של העובד לאי-חשיפת מידע פלילי אודותיו
  2. חובות המעסיק לא לשאול על רקע פלילי
  3. שמירת המידע הפלילי
  4. חשיפת מידע פלילי

בנוסף, נדון בעבירות הפליליות הנלוות להפרות החוק בתחום זה.

1. הזכות של העובד לאי-חשיפת מידע פלילי אודותיו

סעיף 37 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים קובע כי:

"אדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק, תיק סגור או תיק שעוכבו בהם ההליכים, למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי חוק זה."

זאת אומרת, העובד זכאי להימנע מלחשוף את העבר הפלילי שלו למעסיק, למעט במקרים שבהם החוק מתיר זאת.

2. חובות המעסיק לא לשאול על רקע פלילי

סעיף 3(ב) לחוק קובע:

"לא ידרוש אדם מידע פלילי, במישרין או בעקיפין, שלא בהתאם להוראות חוק זה, לרבות בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב; לעניין זה, לא יראו מי שדרש מידע פלילי כאמור כזכאי לקבלו בשל כך בלבד שהאדם שהמידע הפלילי נוגע לו הסכים למסירת המידע."

בנוסף, סעיף 38 מוסיף:

"מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי מסוים או ככלל, על פי דין, לרבות מידע על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, על תיק סגור על תיק שעוכבו בהם ההליכים או על תיק תלוי ועומד, לא יביא אותו בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה וכן לא יביא בחשבון מידע נוסף הנוגע למידע הפלילי האמור."

משמע, המעסיק מחויב לא לשאול עובד או מועמד על רקע פלילי שאינו מורשה לקבלו, ואסור לו לשקול מידע פלילי שאינו מותר לו על פי החוק בקבלת החלטות תעסוקתיות.

נבהיר: יש עמימות מסוימת לגבי פרטי רישום פלילי שלא התיישנו. כך למשל, לא ברור אם הרשעה שטרם התיישנה מטילה איסור על מעסיק לדרוש מידע על הרשעות. סוגיה זו נכון למועד כתיבת המאמר טרם נבחנה בפסיקה. חשוב לציין שהיבטים מסוימים כמו הגנת הפרטיות, לצד חובת תום הלב של עובדים ומועמדים לעבודה לנהוג בשקיפות מקשה על מתן תשובה חד משמעית בעניין.

3. שמירת המידע הפלילי

סעיף 35 לחוק קובע:

"מי שנמסר לו מידע פלילי לפי חוק זה, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה."

חובת שמירת הסודיות מחייבת את המעסיק לא לחשוף את המידע הפלילי שקיבל, למעט במקרים בהם החוק מאפשר זאת. השימוש במידע הפלילי מוגבל אך ורק למטרות המוגדרות בחוק, כגון אבטחת מקום העבודה במקרים המורשים.

4. חשיפת מידע פלילי

סעיף 35 ו-סעיף 38 יחד מסדירים את התנאים בהם ניתן לחשוף מידע פלילי:

בנוסף, סעיף 37 מעניק לעובד את הזכות לאי-חשיפת מידע פלילי, ובכך מגן עליו מפני שימוש בלתי חוקי במידע זה.

5. עבירות פליליות והשלכות משפטיות למעסיקים שבודרים רישום פלילי של עובד בניגוד לדין

סעיף 42 לחוק מפרט את העבירות הפליליות ואת העונשים הנלווים להן:

הפרת הוראות החוק יכולה להביא למעצר פלילי, מאסר וקנסות כספיים, בהתאם לחומרת ההפרה והנזק שנגרם.

סיכום והמלצות למעסיקים

כדי לפעול במסגרת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 ולהימנע מהפרות חוק, מומלץ למעסיקים:

  1. להימנע משאילת שאלות על רקע פלילי. אם אין חובה חוקית לבצע בדיקת רקע, יש להימנע משאילת שאלות בנושא.
  2. לקבל הסכמה בכתב. כאשר החוק מאפשר בדיקה, יש לקבל הסכמה מודעת ובכתב מהמועמד או העובד באמצעות טופס מוסכם.
  3. לשמור על סודיות המידע. להבטיח שמירת המידע הפלילי שנאסף בסודיות מוחלטת ולהשתמש בו רק למטרות המותרות בחוק.
  4. לפנות לגורמים מוסמכים. לבצע בדיקות רק דרך גופים רשמיים כמו המשטרה או שירותי בדיקה מוסמכים אחרים.
  5. לייעוץ משפטי. במקרה של ספק, לפנות לייעוץ משפטי כדי לוודא עמידה מלאה בחוק.

בדיקת רישום פלילי של עובד – הערה לסיום

שמירה על זכויות הפרט ועל הוראות החוק היא חיונית ליצירת סביבת עבודה הוגנת, אמינה ובטוחה. כפי שראינו בדיקת רישום פלילי של עובד מותרת רק במקרים חריגים.

תפריט נגישות