מהי מחשבה פלילית ומה מייחד את העבירות שדורשות אותה?

מחשבה פלילית היא הליבה של האחריות הפלילית בדין הישראלי. כדי שאדם יורשע בעבירה שדורשת אותה, יש להוכיח שבזמן המעשה הייתה לו מודעות בפועל לכל רכיבי היסוד העובדתי: להתנהגות, לנסיבות ולתוצאה, אם יש בעבירה תוצאה.

הייחוד של העבירות האלה הוא שהבדיקה סובייקטיבית. השאלה היא מה עבר בפועל במוחו של הנאשם בעת המעשה, ולא מה היה עליו לדעת. בזה הן נבדלות מעבירות רשלנות, שבהן נבחן מה היה יודע אדם סביר, ומעבירות של אחריות קפידה.

ומה שחשוב במיוחד: לפי סעיף 19 לחוק העונשין, זו ברירת המחדל. כל עבירה דורשת את היסוד הנפשי הזה, אלא אם החוק קבע במפורש שדי ברשלנות, או שהעבירה היא מסוג אחריות קפידה. לכן רוב העבירות בספר החוקים שייכות לקבוצה זו.

מה צריך להוכיח לפי סעיף 20 לחוק העונשין?

סעיף 20(א) לחוק העונשין מגדיר את המחשבה הפלילית כמודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות גרימת התוצאות, הנמנים עם פרטי העבירה. נוסח הסעיף המלא זמין בחוק העונשין באתר נבו. בפועל יש שלושה רכיבי מודעות:

  1. מודעות בפועל לטיב ההתנהגות – הנאשם יודע מה הוא עושה בזמן אמת.
  2. מודעות בפועל לקיום הנסיבות – הוא יודע שהנסיבות הנדרשות לעבירה מתקיימות, למשל שהוא פועל בלי הסכמה.
  3. מודעות בפועל לאפשרות התוצאה – בעבירות תוצאה, הוא צופה שהתוצאה עלולה להתרחש בגלל מעשיו.

בעבירות תוצאה החוק דורש, מעבר למודעות, גם יחס נפשי לתוצאה. יש לכך שלוש דרגות:

דרגה מישור ההכרה מישור הרצון דוגמה אופיינית
כוונה צפה את האפשרות רצה שהתוצאה תתרחש ירי מכוון כדי להרוג
אדישות צפה את האפשרות שוויון נפש, לא אכפת לו אם תתרחש ירי לעבר קהל
קלות דעת צפה את האפשרות נטל סיכון בלתי סביר וקיווה שלא תתרחש משחק בנשק טעון

הערה: בכל פעם שנאמר כאן "מודעות", הכוונה למודעות בפועל, סובייקטיבית, ולא למודעות שהייתה צריכה להיות.

עקרון הסימולטניות: מתי צריכה להתקיים המודעות?

המודעות חייבת להתקיים בזמן ההתנהגות. לא די בכך שהנאשם הבין את חומרת מעשיו רגע אחרי המעשה. לדוגמה, רופא שנותן זריקה מתוך אמונה כנה שהמטופל הסכים לא יורשע בתקיפה, גם אם התברר אחר כך שלא הייתה הסכמה. בית המשפט בוחן מה ידע, רצה וצפה הנאשם בזמן אמת.

מה קורה כשהנאשם לא היה מודע להתנהגות או לנסיבות?

מודעות לנסיבות

כדי להרשיע נדרשת מודעות בפועל לכל נסיבה שהיא חלק מהעבירה. רופא שמאמין בלב שלם שיש הסכמה לזריקה לא יורשע בתקיפה, גם אם טעה ואדם סביר היה חושב אחרת. כך גם שליח שמעביר תיק ולא עלה על דעתו שיש בו נשק: הנסיבה "נשק" לא עלתה במוחו כלל, ולכן אין מודעות להחזקתו.

השאלה המשפטית היא לא מה היה עליו לדעת, אלא מה ידע בפועל. סעיף 34יח לחוק מעגן זאת: מי שפעל מתוך טעות כנה במצב הדברים יישא באחריות רק במידה שהיה נושא בה אילו המצב היה כפי שדימה.

מודעות להתנהגות

מי שנועל מחסן בלי לדעת שיש בו אדם לא יורשע בכליאת שווא, כי לא היה מודע לכך שהמעשה שלו הוא כליאה. מקרה שונה הוא כשלא הייתה לאדם שליטה על התנהגות, למשל בהתקף אפילפסיה. גם אז אין אחריות, אבל מכוח סייג נפרד שבסעיף 34ז.

מתי היעדר מודעות לא יעזור לנאשם?

ככלל, נאשם שלא היה מודע בפועל לאחד מרכיבי העבירה יזוכה, גם אם אדם סביר היה צריך לדעת. אבל לכלל הזה יש חריגים חשובים בחוק:

כמה מודעות לתוצאה צריך כדי להרשיע?

בעבירות תוצאה צריך להראות שבזמן ההתנהגות הנאשם צפה את האפשרות שהתוצאה תתרחש בגלל המעשה שבחר. אין דרישה להוכיח הסתברות מסוימת. אם הנאשם צפה את האפשרות וקיווה שלא תתרחש, מדובר בקלות דעת.

דוגמה: מדריך שמשליך אבן כדי להרשים תלמידים, יודע שאולי תפגע בילד ומקווה שלא יקרה כלום. אם האבן פוגעת, אפשר להרשיע אותו בגרימת חבלה, משום שצפה את האפשרות ונטל סיכון בלתי סביר.

ככלל, די בקלות דעת כלפי התוצאה. החריג הוא עבירות שבהן החוק דורש "כוונה" או "מטרה", ואז קלות דעת ואדישות אינן מספיקות. לכן כל עבירה נבדקת לפי לשונה.

נחקרתם בחשד לעבירה ואתם לא בטוחים מה צריך להוכיח נגדכם? השאלה מה ידעתם וצפיתם בזמן האירוע היא לרוב לב התיק. לייעוץ ראשוני ניתן לפנות למשרד עו"ד ציון אבנילוב.

מהי עבירה שותקת ולמה היא דורשת מחשבה פלילית?

עבירה שותקת היא עבירה שהגדרתה אינה מציינת יסוד נפשי. לפי סעיף 19 לחוק העונשין, עבירה כזו מתפרשת כדורשת את היסוד הנפשי הרגיל, כלומר מודעות בפועל. רק כשהחוק קובע אחרת אפשר להסתפק ברשלנות או באחריות קפידה.

סוג העבירה היסוד הנפשי הנדרש דוגמה
מחשבה פלילית (ברירת המחדל) מודעות בפועל (סעיף 20) תקיפה סתם
רשלנות רק כשנקבע במפורש (סעיף 21) גרימת מוות ברשלנות (סעיף 304)
אחריות קפידה אין צורך במודעות או ברשלנות (סעיף 22) חלק מעבירות התעבורה

איך מוכיחים מה עבר במוחו של אדם?

התביעה צריכה להוכיח את המודעות מעבר לספק סביר, אבל לרוב אין לה ראיה ישירה. הדרכים העיקריות:

  1. הודאה של הנאשם – נדירה יחסית, ובית המשפט בוחן אותה בזהירות.
  2. ראיות נסיבתיות – ראיות עקיפות שמהן אפשר להסיק על המודעות: אופי ההתנהגות (למשל ירי ישיר לראש), התנהגות לפני האירוע ואחריו, ואמירות בסמוך לאירוע.

לעיתים הנסיבות הפיזיות ברורות כל כך, שמתחייבת מהן מסקנה סבירה אחת, גם בלי "קריאת מחשבות". מנגד, כשיש הסבר סביר אחר למה שהנאשם ידע או לא ידע, הספק פועל לטובתו. כאן עיקר העבודה של ההגנה: להראות שהמסקנה של התביעה אינה היחידה האפשרית.

אילו דוגמאות יש בחוק ובפסיקה?

פסיקה

שני פסקי דין שניתנו לפני תיקון 137 ממחישים עד כמה ההבדל בין מודעות להיעדרה משפיע על התוצאה. בע"פ בלייכר נ' מדינת ישראל, ספק בשאלה אם הנאשם צפה את התוצאה הביא לזיכוי מהריגה, והוא הורשע בגרימת מוות ברשלנות בלבד. בעניין אבו ג'נאם נ' מדינת ישראל, מודעות הנאשם למצבו הרפואי של הקורבן אפשרה הרשעה בהריגה.

עבירת ההריגה (סעיף 298) בוטלה בתיקון 137 לחוק העונשין. כיום עבירות ההמתה הן רצח (סעיף 300, בכוונה או באדישות), המתה בקלות דעת (סעיף 301ג) וגרימת מוות ברשלנות (סעיף 304). העיקרון שעולה מהפסיקה נשאר: מה שהנאשם צפה בפועל קובע באיזו עבירה יורשע.

עיקרי הדברים

שאלות נפוצות על עבירות מחשבה פלילית

אם לא ידעתי שמה שאני עושה הוא עבירה, אני פטור?

לא בהכרח. המודעות הנדרשת היא לעובדות: להתנהגות, לנסיבות ולתוצאה, ולא לכך שהמעשה אסור בחוק. טעות במשפט פוטרת רק במקרים חריגים, כשהיא בלתי נמנעת באורח סביר (סעיף 34יט).

האם "הייתי צריך לדעת" מספיק להרשעה?

בעבירה שדורשת מודעות, לא. "היה צריך לדעת" הוא מבחן של רשלנות. עם זאת, אם חשדתם ונמנעתם מלברר, בית המשפט עשוי לראות בכך עצימת עיניים, שנחשבת כמודעות.

מה ההבדל בין אדישות לקלות דעת?

בשתיהן הנאשם צפה את אפשרות התוצאה. באדישות לא היה אכפת לו אם תתרחש, ובקלות דעת קיווה שלא תתרחש. ההבדל משמעותי, למשל בין רצח, שדורש לפחות אדישות, לבין המתה בקלות דעת.

איך יודעים אם עבירה מסוימת דורשת מודעות או רק רשלנות?

בודקים את הגדרת העבירה. אם היא לא מזכירה רשלנות ולא נקבעה בה אחריות קפידה, נדרשת מודעות בפועל לפי סעיף 19. במקרים של ספק כדאי להתייעץ עם עורך דין פלילי.

האם שכרות יכולה לשלול את המודעות?

ככלל לא. לפי סעיף 34ט, מי שהביא את עצמו למצב של שכרות מדעת ייחשב כמי שפעל במודעות. החריג המרכזי הוא שכרות שנגרמה בלי ידיעה או שלא מרצון, שעשויה לפטור מאחריות.

מואשמים בעבירה ורוצים להבין מה התביעה צריכה להוכיח? צרו קשר עם משרד עו"ד ציון אבנילוב לבחינת חומר הראיות ולבניית קו הגנה מותאם.

תפריט נגישות