מתלוננים רבים מגיעים לרגע שבו הם מתחרטים: הסכסוך נפתר, הרגשות נרגעו, או שהם פשוט לא רוצים לעבור הליך פלילי. השאלה הראשונה שעולה היא כיצד מבצעים ביטול תלונה במשטרה. התשובה מפתיעה רבים: במשפט הישראלי אין "כפתור ביטול". התלונה היא מידע שנמסר לרשויות, ומרגע שנמסר, ההחלטה מה לעשות בו היא של המדינה ולא של המתלונן.
במאמר זה נסביר מה בכל זאת אפשר לעשות, מי מחליט אם התיק ייסגר, אילו סיכונים כרוכים בחזרה מתלונה, ומה חשוב לדעת לפני שפונים למשטרה.

האם אפשר בכלל לבטל תלונה שהוגשה למשטרה?
לפי חוק סדר הדין הפלילי, כשנודע למשטרה על ביצוע עבירה, עליה לפתוח בחקירה (סעיף 59 לחוק). ההחלטה אם להגיש כתב אישום מתקבלת בהמשך על ידי התביעה, לפי סעיף 62 לחוק. המתלונן אינו צד להליך הפלילי. הוא עד, והצד שמגיש את כתב האישום הוא המדינה.
לכן מתלונן אינו יכול "למשוך" את התלונה במובן המשפטי. מה שהוא יכול לעשות הוא להודיע למשטרה שאינו מעוניין בהמשך ההליך, ולהסביר מדוע. עמדתו היא שיקול חשוב, ולעיתים היא מכריעה בפועל, אך היא אינה מחייבת את הרשויות.
למה מתלוננים מבקשים לחזור בהם מתלונה?
ישנן מספר סיבות שבגינן מתלוננים מבקשים לבטל את תלונתם:
- חרטה: כאשר המתלונן מבין שטעה בהחלטתו.
- פיוס בין הצדדים: במיוחד בסכסוכים אישיים, כאשר הצדדים מתפייסים ומעוניינים לסיים את ההליך הפלילי.
- לחץ חיצוני: לעיתים קרובות, מתלוננים מבקשים לבטל תלונה כתוצאה מלחץ או איומים מצד החשוד או גורמים אחרים.
הסיבה השלישית היא בדיוק מה שמטריד את רשויות האכיפה. לכן כל בקשה לחזור מתלונה נבחנת בחשדנות מסוימת, והחוקרים ינסו לברר אם הבקשה נובעת מרצון חופשי.
איך מגישים בקשה לביטול תלונה במשטרה?
פנייה לקצין משטרה
הצעד הראשון בתהליך הוא פנייה לקצין המשטרה האחראי על התיק. על המתלונן להגיש בקשה רשמית, שתיבחן בהתאם לנסיבות המקרה. בדרך כלל הפנייה נעשית בתחנה שבה הוגשה התלונה, ולעיתים המתלונן יוזמן למסור הודעה נוספת שבה יסביר את בקשתו.
חשוב להבין כי ההחלטה תלויה בשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים, שאמורים לשקול שיקולים כמו חומרת העבירה, עברו של החשוד, הסיכון לנפגע והעניין הציבורי.
ייעוץ משפטי
התייעצות עם עורך דין פלילי היא צעד חיוני בכל הנוגע לביטול תלונה. עורך דין יסייע לנמק את הבקשה ולוודא שהנסיבות המוצגות תואמות לדרישות החוק. הוא גם יוודא שהניסוח לא יחשוף את המתלונן לטענה שמסר בעבר מידע כוזב.
מה כדאי לכלול בבקשה?
- פרטי התיק ופרטי המתלונן.
- הסבר ענייני לסיבה שבגללה אינו מעוניין בהמשך ההליך, למשל פיוס או הסדרת הסכסוך בדרך אחרת.
- הבהרה שהבקשה מוגשת מרצון ולא בעקבות לחץ.
- אם מבקשים לתקן פרט עובדתי בתלונה, יש לעשות זאת בזהירות ורק לאחר ייעוץ.
לייעוץ לפני פנייה למשטרה, צרו קשר עם המשרד ונבחן יחד את הדרך הנכונה במקרה שלכם.
מי מחליט אם התיק ייסגר, ובאילו עילות?
ההחלטה על סגירת התיק מתקבלת בידי הגורם המוסמך לפי סוג העבירה: במקרים מסוימים קצין משטרה רשאי לסגור תיק חקירה, ובעבירות החמורות ההחלטה היא של הפרקליטות. התיק נסגר באחת משלוש עילות עיקריות:
- חוסר אשמה: כאשר הוכח שלא בוצעה עבירה.
- חוסר עניין לציבור: לפי נוסח החוק כיום, כאשר "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין".
- חוסר ראיות מספיקות: כאשר אין די ראיות כדי להעמיד לדין.
במקרים של בקשה לחזור מתלונה, הגורם המוסמך יבחן את נסיבות המקרה ויחליט אם לסגור את התיק לפי אחת העילות הללו. בעבירות קלות יחסית, ובמיוחד בסכסוך בין מכרים שהסתיים בפיוס, עמדת המתלונן עשויה להשפיע במידה רבה. בעבירות חמורות, הבקשה לבדה בדרך כלל לא תספיק.
כדאי לדעת שעילת הסגירה משפיעה על החשוד גם בהמשך, למשל על הרישום המשטרתי שנשאר. מידע על מעקב אחרי התיק תמצאו במדריך בירור מצב תיק במשטרה.
ומה אם המתלונן דווקא רוצה שהתיק ימשיך?
המצב ההפוך קיים גם הוא. מתלונן שקיבל הודעה שהוחלט שלא לחקור או שלא להעמיד לדין רשאי להגיש ערר לפי סעיף 64 לחוק. לפי סעיף 65, הערר מוגש בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה, וניתן לבקש הארכת מועד. את הערר אפשר להגיש דרך שירות הגשת הערר באתר gov.il.
מה קורה כשהתלונה היא על אלימות במשפחה?
בתיקים של אלימות במשפחה, המשטרה נוקטת בגישה זהירה במיוחד, מחשש שהבקשה לביטול התלונה נובעת מלחץ או איומים על המתלונן. בתיקים מסוג זה, חשוב במיוחד להתייעץ עם עורך דין מנוסה.
בפועל, בתיקים כאלה החקירה נמשכת לעיתים קרובות גם כשבת הזוג או בן הזוג מבקשים לסגור אותה. הרשויות יכולות להסתמך על ראיות אחרות: תיעוד רפואי, עדויות שכנים, הקלטות או ממצאים מהזירה. הרחבה על כך תמצאו במדריך על חזרה מתלונה על אלימות במשפחה.
מה הסיכונים בחזרה מתלונה?
לבקשה לביטול תלונה עשויות להיות השלכות ראייתיות משמעותיות:
- פגיעה באמינות: במידה שהתיק יגיע לבית המשפט, חזרה מהתלונה עלולה לערער את אמינות המתלונן.
- חשד לתלונת שווא: בקשה לביטול תלונה עשויה לעורר חשד שמדובר בתלונת שווא, דבר שעלול להוביל לפתיחת חקירה נגד המתלונן עצמו.
ההודעה במשטרה יכולה לשמש ראיה גם אם המתלונן חזר בו
רבים סבורים שאם המתלונן "לא יעיד", התיק יקרוס. זה לא בהכרח נכון. מתלונן שזומן לעדות חייב להתייצב ולהעיד. אם בבית המשפט הוא מכחיש את מה שמסר או משנה את גרסתו, סעיף 10א לפקודת הראיות מאפשר, בתנאים מסוימים, לקבל את ההודעה שמסר במשטרה כראיה.
הסעיף קובע גם שלא יורשע אדם על סמך אמרה כזו בלבד, אלא אם יש בחומר הראיות "דבר לחיזוקה". כלומר, נדרשת ראיה נוספת. ובכל זאת, בית המשפט רשאי להעדיף את הגרסה שנמסרה במשטרה על פני העדות בבית המשפט.
מסירת ידיעה כוזבת
מתלונן שמודיע שהתלונה המקורית הייתה שקרית מודה, למעשה, שמסר מידע כוזב למשטרה. סעיף 243 לחוק העונשין קובע עבירה של מסירת ידיעה כוזבת על ביצוע עבירה. לכן אין "לייפות" את הסיבה לחזרה מהתלונה. אם התלונה הייתה נכונה, אין לטעון שהייתה שקרית רק כדי להביא לסגירת התיק.
אזהרה לחשודים: אסור ללחוץ על המתלונן
חשוד שמנסה לשכנע את המתלונן לחזור בו מסתכן בעבירה נפרדת. סעיף 245 לחוק העונשין אוסר על הדחה בחקירה, כלומר על ניסיון להניע אדם שלא למסור הודעה או לחזור בו ממנה. גם פנייה "תמימה" דרך בני משפחה עלולה להתפרש כך. חשוד שרוצה להגיע להסדרה עם המתלונן צריך לעשות זאת רק דרך עורך דין.
מה כדאי לעשות לפני שמבקשים ביטול תלונה במשטרה?
- שקלו היטב לפני הגשת תלונה: אם יש ספק בנוגע לצורך בהגשת התלונה, עדיף להימנע מהגשתה מלכתחילה.
- התייעצו עם עורך דין: קבלת ייעוץ משפטי טרם כל פעולה עשויה להבטיח שהתהליך יתנהל בצורה מיטבית.
- הכינו נימוקים מסודרים: כאשר מחליטים לבקש ביטול תלונה, חשוב להציג סיבות משכנעות ומפורטות.
- היו מוכנים להשלכות: גם אם התלונה תבוטל, החקירה עשויה להימשך.
שימו לב גם לעיתוי. קל יותר להשפיע על ההחלטה בשלב החקירה, לפני שהוגש כתב אישום. אחרי הגשת כתב האישום, ההליך נמצא בידי בית המשפט והתביעה, ועמדת המתלונן משפיעה בעיקר במסגרת שיקולי התביעה.
שאלות נפוצות על חזרה מתלונה
האם המשטרה חייבת לסגור את התיק אם המתלונן מבקש?
לא. התלונה היא מידע על עבירה, וההחלטה אם להמשיך היא של המשטרה והתביעה. עמדת המתלונן היא שיקול חשוב, אך היא אינה מחייבת.
האם אפשר לחזור מתלונה בטלפון?
בדרך כלל לא די בשיחת טלפון. המשטרה תבקש פנייה מסודרת, ולעיתים תזמן את המתלונן למסור הודעה נוספת בתחנה.
מה קורה אם אני מסרב להעיד נגד החשוד?
עד שזומן לבית המשפט חייב להתייצב ולהעיד. אם ישנה את גרסתו, ההודעה שמסר במשטרה עשויה להתקבל כראיה, ולכן הסירוב אינו מבטיח את סגירת התיק.
האם החזרה מהתלונה תמחק את הרישום של החשוד?
לא באופן אוטומטי. גם תיק שנסגר עשוי להשאיר רישום משטרתי, והדבר תלוי בעילת הסגירה. לעיתים אפשר לבקש לשנות את העילה או למחוק את הרישום.
האם אני עלול להיחקר בעצמי?
אם החזרה מהתלונה מעוררת חשד שהתלונה המקורית הייתה כוזבת, קיים סיכון כזה. לכן חשוב לנסח את הבקשה בזהירות ולאחר ייעוץ משפטי.
סיכום
ביטול תלונה במשטרה אינו פעולה טכנית שהמתלונן מבצע לבדו. זו בקשה שהרשויות שוקלות, לצד חומרת העבירה, הראיות האחרות והאינטרס הציבורי. חזרה מתלונה עלולה לפגוע באמינות המתלונן ואף לחשוף אותו לחקירה, וחשוד שמנסה להשפיע על המתלונן מסתכן בעבירה נוספת.
כל החלטה יש לקבל בשיקול דעת ותוך הבנת ההשלכות האפשריות. מומלץ להסתייע בעורך דין מנוסה שיסייע לנווט את התהליך באופן המיטבי. לייעוץ אישי, צרו קשר עם המשרד.
למידע נוסף על תהליכים פליליים ומדריכים נוספים, עיינו באתר משרד עורכי הדין ציון אבנילוב.