הוגש נגדכם כתב אישום, ואתם רוצים לדעת אם יש דרך לעצור את ההליך כבר בתחילתו. התשובה היא שיש כמה דרכים, אבל כל אחת מהן פועלת בתנאים אחרים ומובילה לתוצאה אחרת. ביטול כתב אישום יכול לבוא מבית המשפט, בעקבות טענה מקדמית של ההגנה. הוא יכול לבוא גם מהתביעה עצמה, כשהיא חוזרת בה מהאישום, או מהיועץ המשפטי לממשלה, שמוסמך לעכב את ההליכים.

במדריך הזה נעבור על העילות שהחוק מכיר, על המועד שבו צריך להעלות אותן, ועל מה שקורה כשבקשה כזו מתקבלת. נסביר גם את הדרכים שאינן בבית המשפט, כמו פנייה לתביעה ומשא ומתן על תיקון האישומים, ומה כדאי לעשות כבר עכשיו.

ביטול כתב אישום – מהם התנאים להפסקת הליך פלילי?

כדאי להבחין כבר בהתחלה בין שלוש תוצאות שונות. ביטול מסיים את ההליך הנוכחי, אבל אינו זיכוי. במקרים רבים התביעה רשאית לתקן את הפגם ולהגיש כתב אישום חדש. זיכוי הוא הכרעה סופית שאי אפשר להעמיד אחריה לדין שוב על אותו מעשה. תיקון כתב האישום משאיר את התיק בחיים, אבל בגרסה מצומצמת או מדויקת יותר.

ההבחנה חשובה כי היא קובעת מה אפשר להשיג בכל שלב. בקשה שמתקבלת מובילה לעתים קרובות לתיקון ולא לביטול. לפעמים זה עדיין הישג של ממש: אישום חמור שנמחק, או עובדות שנוסחו מחדש לטובת הנאשם.

הדרך המרכזית לבקש מבית המשפט לבטל אישום היא טענה מקדמית. חשוב לדעת מה היא איננה: חולשה ראייתית, כלומר היעדר ראיות מספקות, אינה עילה לטענה מקדמית. בשלב הזה בית המשפט אינו שוקל את הראיות. טענות על הראיות עולות בדרכים אחרות, שנפרט בהמשך.

באילו מקרים אפשר לבקש מבית המשפט לבטל את האישום?

הרשימה נמצאת בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]. לפי הסעיף, לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, "ובהן" העילות שלהלן. המילה "ובהן" מלמדת שהרשימה אינה סגורה. אלה העילות העיקריות, מהשכיחות למעשה ועד הנדירות.

הגנה מן הצדק

סעיף 149(10) מאפשר לטעון ש"הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". זו העילה הרחבה ביותר, והיא מתמקדת בהתנהגות הרשויות ולא בשאלה אם הנאשם ביצע את המעשה.

דוגמאות שהפסיקה הכירה בהן: אכיפה בררנית, כשאחרים שהיו מעורבים באותו עניין לא הועמדו לדין בלי הבחנה עניינית. שיהוי חריג בהגשת כתב האישום נשקל גם הוא, בדרך כלל כשיקול להקלה בעונש.

בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ קבע בית המשפט העליון מבחן תלת-שלבי לטענה הזו. באותו פסק דין נקבע גם שהסעד אינו רק ביטול. יש מדרג של סעדים, מהקלה בעונש ועד ביטול כתב האישום. בפועל, ביטול הוא הסעד החריג. כשהטענה מתקבלת, התוצאה השכיחה יותר היא הקלה בעונש.

בדנ"פ 5387/20 רותם נ' מדינת ישראל הוחלט פה אחד שבכפוף להוראות חיקוק מיוחדות, "המסגרת הדוקטרינרית המתאימה לדיון בטענות הנאשם נגד החלטת התביעה להגיש נגדו כתב אישום היא הגנה מן הצדק המעוגנת בסעיף 149(10)". כלומר, את ההחלטה להעמיד לדין תוקפים בתוך התיק הפלילי עצמו, ולא בעתירה לבג"ץ.

התיישנות

כאשר חלף הזמן המקסימלי להגשת כתב אישום לפי החוק, ניתן לטעון להתיישנות. סעיף 9 לחוק קובע את התקופות הבסיסיות: חמש שנים בעוון, עשר שנים ברוב הפשעים, שלושים שנה בפשע שדינו מאסר עולם, ושנה אחת בחטא.

החישוב עצמו מסובך יותר ממה שנראה. חקירה שנערכה בתוך התקופה עשויה להאריך אותה, עד לתקרה שהחוק קובע. בחלק מהעבירות יש תקופות מיוחדות, ובעבירות רצח אין התיישנות כלל. לכן צריך לבנות ציר זמנים מדויק של פעולות החקירה לפני שמעלים את הטענה.

פגם או פסול בכתב האישום

סעיף 149(3) מאפשר לטעון שכתב האישום אינו עומד בדרישות החוק, למשל כשחסרות בו עובדות מהותיות או כשהוא כללי עד כדי כך שאי אפשר להתגונן מפניו. הטענה הזו נדונה לעומק במדריך על פגמים בהליך הגשת כתב האישום. ברוב המקרים התוצאה של פגם כזה היא תיקון כתב האישום ולא ביטולו.

העובדות המתוארות אינן מהוות עבירה

סעיף 149(4) מתאים למצב שבו גם אם כל מה שכתוב בכתב האישום נכון, המעשה אינו עבירה. למשל, כשחסר יסוד שהחוק דורש. בית המשפט בוחן את הטענה על בסיס העובדות כפי שנוסחו, בלי לשמוע ראיות.

מי שמתכוון לטעון כך צריך להיזהר בתשובה לאישום. ברע"פ 4484/92 סיריה נ' מדינת ישראל נקבע ש"מי שמבקש לטעון שכתב האישום אינו מגלה עבירה, לא יודה בעובדות שבכתב האישום ולא יטען לאחר מכן לעונש בנוקטו לשון 'נכון שיש חומרה בעבירה'".

סיכון כפול, משפט תלוי, חסינות וחנינה

חוסר סמכות מקומית או עניינית

אם כתב האישום הוגש לבית משפט שאינו מוסמך לדון בו, ניתן לטעון זאת לפי סעיפים 149(1) ו-149(2). אבל התוצאה הרגילה כאן אינה ביטול. לפי סעיף 150, בית המשפט מעביר את התיק לבית המשפט המוסמך, וההליך נמשך שם.

מתי צריך להעלות טענה מקדמית?

המועד הטבעי הוא בתחילת המשפט, אחרי שכתב האישום הוקרא או שהסנגור אישר שהסביר אותו לנאשם (סעיף 143), ולפני שהנאשם משיב לאישום. לפי סעיף 150, בית המשפט נותן לתביעה להשיב לטענה, ומחליט בה מיד, אלא אם ראה לדחות את ההחלטה לשלב מאוחר יותר.

סעיף 151 מאפשר להעלות רוב הטענות גם בשלב מאוחר. אבל שתיים מהן, חוסר סמכות מקומית ופגם או פסול בכתב האישום, דורשות אז את רשות בית המשפט. בע"פ 4776/10 פלוני נ' מדינת ישראל נדחתה על הסף טענת פגם שהועלתה רק בערעור, כי לא התבקשה רשות כזו.

גם כשהחוק מתיר להמתין, יש טעם מעשי להקדים. טענה שמועלית אחרי שמיעת עדים נשמעת לעתים כניסיון לשפר עמדות, ובית המשפט עשוי לייחס לה משקל נמוך יותר. לכן את הבדיקה של כל העילות עושים לפני הדיון הראשון.

קיבלתם כתב אישום ורוצים לדעת אם יש בו נקודת תורפה? המשרד של עו"ד ציון אבנילוב בוחן את כתב האישום ואת חומר החקירה, ומפרט אילו טענות רלוונטיות לתיק שלכם ומה הסיכונים בכל אחת. צרו קשר לייעוץ ראשוני, לפני הדיון הראשון.

איך עוד אפשר להביא לסיום ההליך, מלבד טענה מקדמית?

חזרה מאישום על ידי התביעה

לפי סעיף 93, התובע רשאי לחזור בו מאישום אחרי תחילת המשפט, בכפוף למגבלות כשהנאשם כבר הודה בעובדות. סעיף 94 קובע את התוצאה. חזרה לפני תשובת הנאשם מביאה לביטול האישום. חזרה אחרי התשובה מביאה לזיכוי.

בהסכמת שני הצדדים, בית המשפט רשאי לבטל אישום בכל עת עד הכרעת הדין (סעיף 94(ב)). אישום שבוטל כך לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה, ומטעמים שיירשמו (סעיף 94(ג)). בפועל, הסנגור יכול לפנות לתובע ולהציג נתונים שלא היו לפניו, כמו מסמכים, עדים או נסיבות אישיות, ולבקש שישקול מחדש.

עיכוב הליכים בידי היועץ המשפטי לממשלה

סעיף 231 מסמיך את היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני הכרעת הדין, בהודעה מנומקת לבית המשפט. הסמכות הואצלה גם לגורמים בפרקליטות המדינה, לפי סוג העבירה. ההגנה יכולה להגיש בקשה מנומקת לעיכוב הליכים.

עיכוב הליכים אינו זיכוי. לפי סעיף 232, היועץ רשאי לחדש את ההליכים בתוך חמש שנים בפשע ושנה בעוון מיום העיכוב. אם ההליכים עוכבו פעם שנייה, לא יחודשו עוד.

משא ומתן עם התביעה על תיקון האישומים

לא כל תיק מסתיים בביטול מלא, אבל כמעט בכל תיק אפשר לשפר את נוסח האישום. בהסדר טיעון התביעה יכולה להסכים למחוק אישומים, להמיר עבירה בעבירה קלה ממנה, או לתקן עובדות. טענה מקדמית חזקה שבידי ההגנה משמשת לא פעם מנוף במשא ומתן הזה, גם אם בסוף לא מכריעים בה.

"אין להשיב לאשמה" בסוף פרשת התביעה

כשהבעיה היא בראיות, הכלי הוא אחר. לפי סעיף 158, אם בסיום פרשת התביעה לא הוכחה האשמה אף לכאורה, בית המשפט יזכה את הנאשם. זה כבר זיכוי ולא ביטול, אבל הוא מגיע רק אחרי שמיעת עדי התביעה.

מה קורה אחרי שבית המשפט מקבל את הטענה?

סעיף 150 נותן לבית המשפט שלוש אפשרויות כשהוא מקבל טענה מקדמית:

  1. תיקון כתב האישום: התוצאה השכיחה בטענות פגם. התביעה מתבקשת להשלים פרטים או לתקן ניסוח, וההליך נמשך.
  2. ביטול האישום: ההליך הנוכחי מסתיים. ביטול אינו זיכוי, ובמקרים מסוימים התביעה יכולה לתקן את הפגמים ולהגיש מחדש את כתב האישום. בהתיישנות, למשל, הגשה מחדש אינה אפשרית בדרך כלל, כי הפגם אינו ניתן לתיקון.
  3. העברת הדיון לבית משפט אחר, כשהטענה היא חוסר סמכות.

בכל הנוגע לרישום: כשהאישום בוטל לפני הרשעה, הנאשם אינו מקבל רישום פלילי של הרשעה. ועם זאת, נתוני התיק עשויים להישאר במידע המשטרתי על תיקים, ולכן כדאי לבדוק מה נרשם בפועל ואם אפשר לבקש את מחיקתו.

קיבלתי כתב אישום – מה לעשות עכשיו?

  1. לקבל את חומר החקירה. סעיף 74 מקנה לנאשם זכות לעיין בחומר. רבות מהטענות, כמו אכיפה בררנית או התיישנות, נשענות על מה שיש בתיק. כך עושים זאת במדריך לבקשה לקבלת חומרי חקירה.
  2. לבנות ציר זמנים של מועד העבירה, פעולות החקירה והגשת כתב האישום. זה הבסיס לטענת התיישנות או שיהוי.
  3. לבדוק את ההליך שקדם להגשה. למשל, אם בעבירת פשע נשלחה הודעה לפי סעיף 60א שמאפשרת לבקש שימוע, ואם ניתנה הזדמנות אמיתית לטעון.
  4. לקרוא את כתב האישום מול סעיפי העבירה, ולבדוק אם העובדות מקימות את כל היסודות ואם הן מפורטות מספיק.
  5. לא להשיב לאישום לפני שהבדיקה הסתיימה. הודאה בעובדות עלולה לסגור חלק מהטענות.
  6. להכין חלופה. אם אין עילה לביטול, עדיין אפשר לפעול לצמצום האישומים או לבקש שהימנעות מהרשעה לפי הלכת כתב תיבחן בסוף ההליך.

התמודדות עם כתב אישום מחייבת ליווי של עורך דין מנוסה, שיוכל לבחון את פרטי המקרה ולבחור בין הדרכים השונות. הבחירה ביניהן תלויה בעובדות, בראיות ובשלב שבו נמצא התיק.

שאלות נפוצות על ביטול כתב אישום

האם ביטול כתב האישום הוא כמו זיכוי?

לא. ביטול מסיים את ההליך הנוכחי, אבל במקרים מסוימים התביעה רשאית להגיש כתב אישום חדש אחרי שתיקנה את הפגם. זיכוי הוא הכרעה סופית, ואי אפשר להעמיד אחריו לדין שוב על אותו מעשה.

האם אפשר לבקש ביטול בגלל שהראיות חלשות?

לא בדרך של טענה מקדמית, כי בשלב הזה בית המשפט אינו בוחן את הראיות. אפשר לפנות לתביעה ולבקש שתחזור בה מהאישום, ואחרי פרשת התביעה אפשר לטעון שאין להשיב לאשמה.

עד מתי אפשר להעלות טענה מקדמית?

המועד הרגיל הוא בתחילת המשפט, לפני התשובה לאישום. רוב הטענות אפשר להעלות גם אחר כך, אבל טענת פגם בכתב האישום וטענת חוסר סמכות מקומית דורשות אז רשות של בית המשפט.

מי מחליט על עיכוב הליכים?

היועץ המשפטי לממשלה, או מי שהוא האציל לו את הסמכות בפרקליטות המדינה. ההגנה מגישה בקשה מנומקת, ואם היא מתקבלת בית המשפט מפסיק את ההליכים. ההליכים יכולים להתחדש בתוך התקופה שקובע החוק.

האם הגנה מן הצדק תוביל בהכרח לביטול?

לא. גם כשהטענה מתקבלת, בית המשפט בוחר את הסעד המתאים. ביטול כתב האישום שמור למקרים החמורים, ולעתים קרובות הסעד הוא הקלה בעונש.

רוצים לבדוק אם יש עילה בתיק שלכם?

אין שני תיקים זהים, ומה שהוביל לביטול בתיק אחד לא בהכרח יעבוד בתיק אחר. אם הוגש נגדכם כתב אישום, הזמן לבדוק את הטענות הוא לפני הדיון הראשון ולפני התשובה לאישום. צרו קשר עם המשרד של עו"ד ציון אבנילוב לייעוץ, ונבחן יחד אילו דרכים פתוחות בפניכם.

תפריט נגישות